בְּשָׂמִים שְׁחוּקִים וּמְעֹרָבִים עִם סוּקָר, (ד) הַבְּשָׂמִים עִקָּר וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם כְּדִין בִּרְכַּת אוֹתָם בְּשָׂמִים.
צְנוֹן, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.
עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, כְּגוֹן: בְּשַׂר בְּהֵמָה, חַיָה וְעוֹף, דָּגִים, בֵּיצִים, חָלָב, (א) גְּבִינָה, וּפַת שֶׁעִפְּשָׁה, וְתַבְשִׁיל שֶׁנִּשְׁתַּנָּה צוּרָתוֹ (ב) וְנִתְקַלְקֵל, וְנוֹבְלוֹת שֶׁהֵם תְּמָרִים שֶׁבִּשְּׁלָם וּשְׂרָפָם הַחֹם וְיִבְּשׁוֹ, וְעַל הַגּוֹבַאי, וְעַל הַמֶּלַח, וְעַל מֵי מֶלַח, (ג) וְעַל הַמָּרָק, וְעַל (ד) כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת, (ה) וְעַל קוֹרָא שֶׁהוּא. הגה: הָרַךְ הַנִּתְוַסֵּף בָּאִילָן בְּכָל שָׁנָה שֶׁקּוֹרִין (טוּר) פלמיטו, וְעַל לוּלָבֵי גְּפָנִים, וְעַל שְׁקֵדִים מְתוּקִים שֶׁאוֹכְלִים אוֹתָם כְּשֶׁהֵם רַכִּים בִּקְלִפֵּיהֶם, וְעַל חֲזִיז וְהוּא שַׁחַת, וְעַל קָרָא חַיָּה, וְעַל קִמְחָא דְּשַׂעֲרֵי, וְעַל שֵׁכַר תְּמָרִים וְשֵׁכַר שְׂעוֹרִים, וְעַל מֵי (ו) שְׂעוֹרִים שֶׁמְּבַשְּׁלִים לַחוֹלֶה, וְעַל עִשְׂבֵּי (ז) דְּדַבְּרָא שֶׁאֵינָם נִזְרָעִים, וְעַל שֶׁבֶת שֶׁקּוֹרִין אניט''ו ר''ל (ח) אני''ס, וְעַל (ט) כַּמּוֹן וְכַסְבָּר דִּלְטַעֲמָא עֲבִידֵי וְלֹא לַאֲכִילָה, וְעַל הַחֹמֶץ שֶׁעֵרְבוֹ בְּמַיִם עַד שֶׁרָאוּי לִשְׁתּוֹת מְבָרֵךְ: שֶׁהַכֹּל.
באר היטב
(א) גבינה. אם בירך על גבינה בפה''א לא יצא. הלק''ט ח''א סי' רל''ח: (ב) ונתקלקל. היינו קצת דאילו נתקלקל לגמרי אין מברכין עליו כלל. ב''י: (ג) ועל המרק. של בשר דמרק של פירות ע''ל סי' ר''ב: (ד) כמהין ופטריות. מן האויר הם גדילים: (ה) ועל קורא. דלא נטעי אינשי האילן אדעתא למיכל הקורא כשהוא רך רק שיתקשה ויעשה עץ ונ''ל דבשרביטין של קטניות שקורין ערבי''ס שוטי''ן יש חילוק דאותם שהם נזרעים בגינה יש לברך בפה''א אפי' על השרביטין דע''מ כן נזרעו לאוכלן חיים אבל אותן שזורעים בשדות להניח עד שיתקשה ויבשלו אותם אין לברך עליהם בפה''א אלא שהכל עד אחר בישולם ט''ז ע''ש ובתשובת פנים מאירות סימן ס''ה חולק וכתב דאין לחלק ועל כולם מברך בפה''א: (ו) שעורים. ועל הקאו''י וט''ע נמי שהכל עיין לעיל סי' ר''ב סעיף קטן י''ט: (ז) עשבי דדברא. דוקא בעשבים אמר כן דאינם חשובים מצד עצמן ולא מצד זריעה דגדלים בלא זריעה. אבל פירות טובות כגון יגדע''ס מאלינא''ש יש לברך עליהם כמ''ש בסי' ר''ג ס''ק א': (ח) אני''ס. ואם שלקו מברך על מימיו בפה''א. מ''א ס''ק י''ד ע''ש: (ט) כמון. קימ''ל בל''א:
באר היטב
(ד) הבשמים עיקר. צוקר עם אינגב''ר כתוש ויש שם צוק''ר הרבה כמו האינגב''ר אפ''ה מיקרי הצוקר טפל לגבי האינגב''ר ומברך על האינגב''ר בפה''א ופוטר הצוקר ט''ז. על השומשמין והולנדהר''א מברך בפה''א וטחונים שהכל של''ה. וכן שומשמין שמטגנין אותן בדבש מברכין עליהם בפה''א דלא כקצת טועים לברך שהכל. תשובת פנים מאירות ס''ס ס''ה ועיין סי' ר''ד סעיף י''א: