אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַבְהֵב הַפְּתִילָה (פי' עִנְיַן הִבְהוּב יִפֹּל עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׂרָף לְגַמְרֵי וְגַם לֹא קַיָּם לְגַמְרֵי) (אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא (שְׁמוֹת יב, ט), תַּרְגּוּם יוֹנָתָן מְהַבְהֵב). הגה: וּמִכָּל מָקוֹם נָהֲגוּ לְהַדְלִיק הַפְּתִילָה וּלְכַבּוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מְחֹרֶכֶת וְתֵאָחֵז בָּהּ הָאוּר יָפֶה (טוּר).

אֵין מַדְלִיקִין (יא) בִּסְמַרְטוּטִין, אֲפִלּוּ מְחֹרָכִין.

אֵין נוֹתְנִין כְּלִי מְנֻקָּב מָלֵא שֶׁמֶן עַל פִּי הַנֵּר כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹטֵף בְּתוֹכוֹ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ וְיִתְחַיֵּב מִשּׁוּם מְכַבֶּה; וְאִם חָבְרוּ לוֹ בְּסִיד אוֹ בְּחַרְסִית, מֻתָּר דְּכֵיוָן שֶׁהוּא כְּלִי אֶחָד בָּדִיל מִנֵּיהּ מִשּׁוּם אִסוּר שַׁבָּת.