ההלכה היומית
יום שישי האזינו ז' תשרי תשפ"ז
סימן רסו - דין מי שהחשיך לו בדרך
סעיף א'

מִי שֶׁהָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וְקָדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם וְהָיָה עִמּוֹ מָעוֹת וְיֵשׁ לוֹ חֲמוֹרוֹ וְגַם יֵשׁ עִמּוֹ עַכּוּ''ם, לֹא יַנִּיחַ כִּיסוֹ עַל (א) חֲמוֹרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתָתוֹ, אֶלָּא נוֹתֵן כִּיסוֹ (ב) לְעַכּוּ''ם לְהוֹלִיכוֹ לוֹ, וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לוֹקְחוֹ מִמֶּנּוּ וַאֲפִלּוּ לֹא נָתַן לוֹ שָׂכָר עַל זֶה וְאַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ מִשֶּׁחָשְׁכָה, מֻתָּר; אֲבָל אִם מָצָא מְצִיאָה אֵינוֹ יָכוֹל לִתְּנָהּ לְעַכּוּ''ם אֶלָּא אִם כֵּן בָּאָה לְיָדוֹ מִבְּעוֹד יוֹם דְּהַשְׁתָּא הַוְיָא כְּכִיסוֹ.

באר היטב

(א) חמורו. ואם החמור של עכו''ם יניחנו עליו דאין מצווה על שביתתו ואם שכרו מהעכו''ם י''א דמצווה כמ''ש סי' רמ''ו ס''ג ודווקא כששכר החמור אבל אם שכר העכו''ם שיוליכנו למקום פלוני אם כן לא שכר החמור דהרי העכו''ם חייב במזונות ובאחריות החמור ולא שכר דוקא חמור זה מן העכו''ם א''כ פשיטא דאינו מצווה על שביתתו. מ''א: (ב) לעכו''ם. ואם הוא משא כבד נ''ל דיתן החמור לעכו''ם או יפקירנו כמ''ש סי' רמ''ו ובלבד שלא יהא מחמר וכמ''ש ס''ב. מ''א:

סימן רסו - דין מי שהחשיך לו בדרך
סעיף ב'

אִם אֵין עִמּוֹ (ג) עַכּוּ''ם, מַנִּיחוֹ עַל חֲמוֹרוֹ, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב מִשּׁוּם (ד) מְחַמֵּר (פי' מַנְהִיג אֶת הַחֲמוֹר) אִי אִיכָּא עֲקִירָה וְהַנָּחָה מַנִּיחוֹ לְאַחַר שֶׁעָקְרָה יָד וְרֶגֶל לָלֶכֶת, דְּלָאו עֲקִירָה הִיא, וּכְשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת נוֹטְלוֹ הֵימֶּנָּה וּלְאַחַר שֶׁתַּחֲזֹר וְתַעֲקֹר רַגְלָהּ יַנִּיחֶנּוּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר מִלְּהַנְהִיגָהּ בְּקוֹל רָם כָּל זְמַן שֶׁהַכִּיס עָלֶיהָ. הגה: וְהוּא לֹא יִרְכַּב עַל הַחֲמוֹר, אֶלָּא יֵלֵךְ בְּרַגְלָיו. וְאִם הוּא צָרִיךְ לָצֵאת חוּץ לַתְּחוּם מִפְּנֵי שֶׁמִּתְיָרֵא מִן הַלִּסְטִים, אוֹ שְׁאָר סַכָּנָה וַאֲפִלּוּ הוּא תּוֹךְ הַתְּחוּם, יָכוֹל לִישֵׁב עַל הַחֲמוֹר וְלִרְכֹּב. (ריב''ש וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם תַּשְׁבֵּ''ץ).

באר היטב

(ג) עכו''ם. וה''ה אם אינו מאמין לעכו''ם מניחו על חמורו. סה''ת: (ד) מחמר. פי' המנהיג חמור טעונה מחייב אי עביד עקירה והנחה והא דלא קאמר משום שביתת בהמתו משום דאתא לאשמועינן אפי' אין הבהמה שלו צריך ליזהר בכך וכ''ש אם הבהמה שלו דאיכא תרתי מחמר ושביתת בהמתו. ר''ן וריב''ש:

סימן רסו - דין מי שהחשיך לו בדרך
סעיף ג'

הָיָה עִמּוֹ חֲמוֹר וְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, יַנִּיחֶנּוּ עַל הַחֲמוֹר וְלֹא יִתְּנֶנָּה לְאֶחָד מֵאֵלּוּ.

יום שישי האזינו ז' תשרי תשפ"ז

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן