לֵיל פֶּסַח שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, מֻתָּר לִקְרוֹת הַהַגָּדָה בְּסֵפֶר מִשּׁוּם דְּהָוֵי כְּעֵין רָאשֵׁי פְּרָקִים, דְּאֵין ע''ה שֶׁלֹּא תְּהֵא שְׁגוּרָה בְּפִיו (ט) קְצָת.

הָרַב יָכוֹל לִרְאוֹת לְאוֹר הַנֵּר מֵהֵיכָן יִקְרְאוּ הַתִּינוֹקוֹת, וּלְסַדֵּר רָאשֵׁי הַפָּרָשִׁיּוֹת בְּפִיו בַּסֵפֶר, וְקוֹרֵא כָּל שְׁאָר הַפָּרָשָׁה עַל פֶּה. וְרָאשֵׁי פָּרָשִׁיּוֹת לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא כָּל שֶׁיּוֹדֵעַ הַפָּרָשָׁה עַל פֶּה וּבִקְצָת צָרִיךְ לִרְאוֹת בַּסֵפֶר, שָׁרֵי, שֶׁמֵּאַחֵר שֶׁאֵינוֹ מְעַיֵּן בַּסֵפֶר תָּמִיד אִית לֵיהּ הֶכֵּרָא וְלָא אָתֵי לְאַטּוּיֵי.

כֵּלִים הַדּוֹמִים זֶה לָזֶה וְצָרִיךְ עִיּוּן לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם, אָסוּר לְבָדְקָן לְאוֹר הַנֵּר וַאֲפִלּוּ לְהַבְחִין בֵּין בְּגָדָיו לְבִגְדֵי אִשְׁתּוֹ אִם הֵם דּוֹמִים, אָסוּר לִבְדֹּק.