בָּצָל שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים. [שֶׁל חֻלִּין], וְהוּא הַדִּין בָּצָל שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים. [טָעוּת הַמַּעְתִּיק יֵשׁ כָּאן וְכָךְ צָרִיךְ לוֹמַר, בָּצָל שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים. בָּצָל שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים שֶׁל חֻלִּין], וְהוּא הַדִּין לְבָצָל שֶׁל חֻלִּין שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים שֶׁל תְּרוּמָה. וּמַיְרֵי כְּגוֹן שֶׁנְּתָנוֹ בָּעֲדָשִׁים אַחַר בִּשּׁוּלוֹ וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מֵימָיו, שֶׁאָז אֵין הַבָּצָל כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם פּוֹלֵט בָּעֲדָשִׁים וְלֹא בוֹלֵעַ מֵהֶם. אֲבָל אִם נִתְבַּשֵּׁל הַבָּצָל בָּעֲדָשִׁים פְּשִׁיטָא דְּיָהֵיב וּבָלַע טַעֲמָא אַף כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם: בְּנוֹתֵן טַעַם. דְּטָעֵים לְהוּ כֹּהֵן, שֶׁמֻּתָּר בְּחֻלִּין וּבִתְרוּמָה. אִי אִית בְּהוּ טַעֲמָא דִתְרוּמָה הַכֹּל אָסוּר לְזָרִים, וְאִי לֹא הַכֹּל חֻלִּין כְּשֶׁהָיָה: וּשְׁאָר כָּל תַּבְשִׁיל. כְּגוֹן שׁוּם וְקַפְלוֹט, וְכַיּוֹצֵא בָהֶן: מַתִּיר בְּצַחֲנָה. אִם נָתַן בָּצָל שֶׁל תְּרוּמָה בְּצַחֲנָה, שֶׁהֵם דָּגִים קְטַנִּים הַכְּבוּשׁוֹת בְּצִיר, נוֹטֵל אֶת הַבָּצָל וְהַצַּחֲנָה מֻתָּר, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה הַבָּצָל שָׁלֵם, שֶׁלֹּא נִמּוֹחַ וְלֹא נִתְעָרֵב עִם הַצַּחֲנָה. שֶׁאֵין הַבָּצָל נִתָּן לְתוֹכוֹ אֶלָּא לְהַעֲבִיר זֻהֲמַת הַדָּגִים וְלֹא כְדֵי לִתֵּן בּוֹ טַעַם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

תַּפּוּחַ. שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁרִסְּקוֹ וּנְתָנוֹ כְּשֶׁהוּא מְרֻסָּק וְכָתוּשׁ לְתוֹךְ הָעִסָּה וְחִמְּצָהּ, הוֹאִיל וְחֻלִּין מֵחֲמַת הַתְּרוּמָה נִתְחַמְּצָה, הָעִסָּה אֲסוּרָה לְזָרִים: אַף עַל פִּי שֶׁהִבְאִישׁוּ. מֵחֲמַת הַשְּׂעוֹרִים שֶׁל תְּרוּמָה, מֵימָיו מֻתָּרִים: