שֶׁנִּתְעָרְבוּ. וְרוֹצֶה לְהוֹצִיא שֶׁל חֻלִּין חוּץ לִירוּשָׁלַיִם: מֵבִיא בְסֶלַע מָעוֹת. שֶׁל נְחֹשֶׁת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם צוּרָה, שֶׁשָּׁוִין סֶלַע שֶׁל כֶּסֶף: וּבוֹרֵר אֶת הַיָּפָה שֶׁבָּהֶן. שֶׁבִּשְׁנֵי הַסְּלָעִים, וּמְחַלֵּל אֵלּוּ הַמָּעוֹת עָלֶיהָ, וְהַסֶּלַע הַשֵּׁנִי וְהַמָּעוֹת נִשְׁאָרִים חֻלִּין: מִדֹּחַק. כְּשֶׁהוּא דָּחוּק וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת: וְלֹא שֶׁיִּתְקַיֵּם כֵּן. שֶׁיִּשָּׁאֵר הַמָּעוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת מַעֲשֵׂר, אֶלָּא חוֹזֵר וּמְחַלְּלָם עַל הַכֶּסֶף. וְאִי קַשְׁיָא וְלָמָּה מֵבִיא בְסֶלַע מָעוֹת, יִקַּח אֶחָד מִשְּׁנֵי סְלָעִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ וְיֹאמַר אִם זוֹ הִיא שֶׁל מַעֲשֵׂר מוּטָב וְאִם לָאו הֲרֵי הַשֵּׁנִי שֶׁהִיא שֶׁל מַעֲשֵׂר מְחֻלֶּלֶת עָלֶיהָ. אִי שָׁרֵית לֵיהּ לִקַּח אַחַת מֵהֶן וּלְהַתְנוֹת, חַיְשִׁינַן דִּלְמָא אָתֵי לְמִשְׁקָל חַד מִנַּיְהוּ בְּלֹא תְנַאי:

לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם סְלָעָיו דִּינְרֵי זָהָב. סְלָעִים שֶׁל כֶּסֶף שֶׁיֶּשׁ לוֹ מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתָם דִּינְרֵי זָהָב, שֶׁמָּא יַשְׁהֶה עֲלִיּוֹתָיו עַד שֶׁיַּחֲלִיף סְלָעָיו וְיִתְבַּטֵּל מִלַּעֲלוֹת לָרֶגֶל. וּבֵית הִלֵּל סָבְרֵי לֹא גָזְרִינַן: