אַחַר הָאַחֲרוֹן אֲנִי בָא. אִם הַשְּׂאֹר שֶׁל תְּרוּמָה נָפַל בָּאַחֲרוֹנָה, הָעִסָּה כֻּלָּהּ נַעֲשֵׂית מְדֻמָּע, וְאִם שֶׁל חֻלִּין נָפַל בָּאַחֲרוֹנָה, הַכֹּל מֻתָּר, שֶׁהָאַחֲרוֹן הוּא שֶׁעוֹשֶׂה הַחִמּוּץ. וְהָא דְשָׁרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֶׁנָּפַל אוֹתוֹ שֶׁל חֻלִּין אַחֲרוֹן, הַיְנוּ דַּוְקָא כְּשֶׁקָּדַם וְסִלֵּק אֶת הָאִסּוּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוֹעִיל קְצָת שֶׁסִּיַּע לָאַחֲרוֹן דְּהֶתֵּר לִגְמֹר הַחִמּוּץ, אַף עַל פִּי כֵן נִתְבַּטֵּל טַעֲמוֹ וְאֵינוֹ חוֹזֵר וְנֵעוֹר. אֲבָל לֹא קָדַם וְסִלֵּק הָאִסּוּר וְנִתְחַמֵּץ עַל יְדֵי שְׁנֵיהֶם, אָסוּר, דְּסָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר זֶה וָזֶה גּוֹרֵם אָסוּר: לְעוֹלָם אֵינוֹ אוֹסֵר עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ. דְּזֶה וָזֶה גּוֹרֵם מֻתָּר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: