הֲרֵי שֶׁהֵבִיא מִמִּין אֶחָד וְקָרָא. לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר לְעֵיל מַגִּיד וְחוֹזֵר וּמַגִּיד, קָא מַשְׁמַע לָן דְּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה דְּאָדָם אֶחָד אֵינוֹ מַגִּיד וְחוֹזֵר וּמַגִּיד:

הָכִי גָרְסִינַן מִפֵּרוֹת שֶׁבֶּהָרִים וּמִתְּמָרוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים וּמִזֵּיתֵי שֶׁמֶן מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ. וְהָכִי פֵּרוּשׁוֹ, פֵּרוֹת שֶׁבֶּהָרִים הֵם מֻטְעָמִים יוֹתֵר מִפֵּרוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים, הִלְכָּךְ מְבִיאִים בִּכּוּרִים מִפֵּרוֹת שֶׁבֶּהָרִים. אֲבָל הַתְּמָרִים הֵם הֶפֶךְ זֶה, שֶׁהַתְּמָרִים שֶׁבָּעֲמָקִים הֵם יוֹתֵר מְלֵאִים מִדְּבַשׁ, וְהַנִּרְצֶה מֵהַתְּמָרִים הוּא הַדְּבַשׁ שֶׁבָּהֶם, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה קָרְאָה לַתְּמָרִים דְּבַשׁ, הִלְכָּךְ מְבִיאִין בִּכּוּרִים מִתְּמָרוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים וְלֹא מִשֶּׁל הָרִים. וּמִזֵּיתֵי שֶׁמֶן, מִזֵּיתִים הָעוֹשִׂים שֶׁמֶן. מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, מִפֵּרוֹת שֶׁל עֵבֶר הַיַּרְדֵּן נַמִּי מְבִיאִים בִּכּוּרִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנְּתָנָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל קָרֵינָא בָהּ פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי. וּפָלֵיג רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְאָמַר אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: