מְטַמֵּא בְאֹדֶם. דְּדָם כְּתִיב בְּאִשָּׁה (וַיִּקְרָא טו), וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם. וַחֲמִשָּׁה מִינֵי דָמִים טְמֵאִים בָּאִשָּׁה: וְאֵינוֹ חוֹלֵק. בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרֻבִּים הַבָּנִים דּוֹחִים [אוֹתוֹ] אֵצֶל הַנְּקֵבוֹת (וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בָּבָא בָתְרָא פֶּרֶק ט מִשְׁנָה ב): וְאֵינוֹ אוֹכֵל. הַיְנוּ חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּמְנָחוֹת, דִּבְכֻלְּהוּ כְּתִיב (וַיִּקְרָא ו) כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכְלֶנָּה: וְאִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת עָלָיו בְּדָם טָמֵא. שְׁבוּעַיִם, כְּיוֹלֶדֶת נְקֵבָה: וְאִם נִבְעַל בַּעֲבֵרָה. שֶׁבָּא עָלָיו אֶחָד מִקְּרוֹבָיו, אוֹ מִפְּסוּלֵי כְהֻנָּה, שֶׁאִם הָיְתָה נְקֵבָה הָיְתָה נִפְסֶלֶת מִן הַתְּרוּמָה, אַף הָאַנְדְּרוֹגִינוֹס נִפְסָל, אַף עַל פִּי שֶׁהַזָּכָר שֶׁנִּבְעַל לֹא נִפְסַל כִּדְאִיתָא בִּבְכוֹרוֹת (פֶּרֶק ז מִשְׁנָה ז). וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים, אֲפִלּוּ נִבְעַל מִכָּל אָדָם נִפְסַל מִתְּרוּמָה, מִשּׁוּם דְּבִיאָתוֹ בַּעֲבֵרָה, וְיֵשׁ לְגַמְגֵּם, דַּהֲוֵי תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי, אִם אַתָּה מְחַשְּׁבוֹ כְּזָכָר אֵינוֹ נִפְסָל בְּבִיאַת עֲבֵרָה אֲפִלּוּ מִן הַכְּהֻנָּה, וְאִם אַתָּה מְחַשְּׁבוֹ כִּנְקֵבָה אֵינָהּ נִפְסֶלֶת כִּי אִם בְּבִיאַת הַפְּסוּלִים אוֹ בְּבִיאַת אֶחָד מִקְּרוֹבִים שֶׁהִיא עֶרְוָה:

וְנוֹחֵל לְכָל הַנַּחֲלוֹת. אִם אֵין שָׁם יוֹרֵשׁ אֶלָּא הוּא, יוֹרֵשׁ הַכֹּל, דְּלֹא תֵימָא בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא וְלָאו בַּר יְרֻשָּׁה הוּא, קָא מַשְׁמַע לָן (בָּבָא בָתְרָא שָׁם):