המשנה היומית
יום רביעי שלח י"ח סיון תשפ"ג
מסכת יומא
פרק ד' משנה ב'

קָשַׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְהֶעֱמִידוֹ כְנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ, וְלַנִּשְׁחָט כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ. בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ שְׁנִיָּה, וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה. וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר, אָנָּא הַשֵּׁם, עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי חָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. אָנָּא הַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים, שֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ (ויקרא טז), כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

ברטנורא

לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית. צֶמֶר צָבוּעַ אָדֹם: כְּנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ. כְּנֶגֶד שַׁעַר שֶׁיּוֹצִיאוּהוּ בּוֹ: וְלַנִּשְׁחָט. הָיָה קוֹשֵׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ, כְּלוֹמַר בְּצַוָּארוֹ, וְהַשְׁתָּא לֹא אָתֵי לְאִתְחַלּוּפֵי בִּשְׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, שֶׁזֶּה בְּרֹאשׁוֹ וְזֶה בְּצַוָּארוֹ. וְתַרְוַיְיהוּ בִּשְׁאָר שְׂעִירִים לֹא מִתְחַלְּפֵי, שֶׁאֵלּוּ לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית קְשׁוּרָה בָּהֶם וּשְׂעִירִים אֲחֵרִים אֵין לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית קְשׁוּרָה בָּהֶם: עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי חָטָאתִי. מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּיָלֵיף מִקְּרָא דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא טז) וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם. אֲבָל חֲכָמִים פְּלִיגֵי עֲלֵיהּ וְאָמְרֵי עֲוֹנוֹת אֵלּוּ זְדוֹנוֹת, פְּשָׁעִים אֵלּוּ מְרָדִים, חַטָּאוֹת אֵלּוּ שְׁגָגוֹת, לְאַחַר שֶׁהִתְוַדָּה עַל הַזְּדוֹנוֹת וְעַל הַמְּרָדִים חוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁגָגוֹת בִּתְמִיָּה, אֶלָּא אָמַר חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (תְּהִלִּים קו) חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ וְהִרְשָׁעְנוּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וּמַהוּ זֶה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה (שְׁמוֹת לד) נוֹשֵׂא עֲוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִים וְעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה, עֲשֵׂה לָהֶם זְדוֹנוֹת כִּשְׁגָגוֹת:

מסכת יומא
פרק ד' משנה ג'

שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל בַּמִּזְרָק אֶת דָּמוֹ, וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁהוּא מְמָרֵס בּוֹ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבַּהֵיכָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרֹשׁ. נָטַל מַחְתָּה וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה גֶחָלִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ, וְחוֹתֶה מִן הַמְעֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיָרַד וְהִנִּיחָהּ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה:

ברטנורא

מְמָרֵס. מֵגִיס וּמְנַעֵר וּמְעָרֵב בּוֹ, שֶׁלֹּא יִקְפֶּה כְּשֶׁיִּשְׁהֶה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה עֲבוֹדַת הַקְּטֹרֶת: עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי. כָּל שׁוּרָה וְשׁוּרָה שֶׁל אַבְנֵי הָרִצְפָּה קְרוּיָה רֹבֶד. וְאִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ רֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבַּהֵיכָל, שׁוּרָה רְבִיעִית שֶׁבְּתוֹךְ הַהֵיכָל מִפֶּתַח הַהֵיכָל וְלִפְנִים, דְּהָא כְּתִיב (וַיִּקְרָא טז) וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד וְכוּ', אֶלָּא תָּנֵי רֹבֶד רְבִיעִי שֶׁל הֵיכָל, כְּלוֹמַר רֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה, כְּשֶׁיּוֹצֵא מִן הַהֵיכָל לָעֲזָרָה מוֹנֶה אֶת הָרְבָדִין וּמַנִּיחוֹ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי, וְשָׁם עוֹמֵד הַמְמָרֵס בּוֹ. דְּאִלּוּ בְּתוֹךְ הַהֵיכָל אִי אֶפְשָׁר כִּדְאָמְרָן: וְחוֹתֶה. אֶת הַגֶּחָלִים וּמַנִּיחַ אֶת הַמַּחְתָּה עַד שֶׁיַּחְפֹּן בְּחָפְנָיו הַקְּטֹרֶת וְיִתֵּן לְתוֹךְ הַכַּף, וְאַחַר כָּךְ יַכְנִיס כַּף וּמַחְתָּה לִפְנִים:

יום רביעי שלח י"ח סיון תשפ"ג

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן