הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בֵּין הָאִילָנוֹת, וְהָאִילָנוֹת דְּפָנוֹת לָהּ, כְּשֵׁרָה. שְׁלוּחֵי מִצְוָה פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה. חוֹלִין וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶן פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עֲרַאי חוּץ לַסֻּכָּה:
מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִטְעוֹם אֶת הַתַּבְשִׁיל, וּלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שְׁתֵּי כוֹתָבוֹת וּדְלִי שֶׁל מַיִם, וְאָמְרוּ, הַעֲלוּם לַסֻּכָּה. וּכְשֶׁנָּתְנוּ לוֹ לְרַבִּי צָדוֹק אֹכֶל פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה, נְטָלוֹ בַמַּפָּה וַאֲכָלוֹ חוּץ לַסֻּכָּה, וְלֹא בֵרַךְ אַחֲרָיו:
ברטנורא
וְאָמְרוּ הַעֲלוּם לַסֻּכָּה. וְלֹא מִן הַדִּין, אֶלָּא שֶׁהֶחְמִירוּ עַל עַצְמָן. וְשָׁמְעִינַן מִינַהּ שֶׁהַמַּחְמִיר עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֲפִלּוּ אֲכִילַת עֲרַאי חוּץ לַסֻּכָּה, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח: אֹכֶל פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה [נְטָלוֹ בַּמַּפָּה]. מִשּׁוּם נְטִילַת יָדַיִם, וּמִשּׁוּם בָּרוֹכֵי נָטַל פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה. דְּאִלּוּ מִשּׁוּם סֻכָּה הָא אָמְרִינַן אוֹכְלִים אֲכִילַת עֲרַאי חוּץ לַסֻּכָּה וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה:
ברטנורא
וְהָאִילָנוֹת דְּפָנוֹת לָהּ כְּשֵׁרָה. וְהוּא שֶׁהָאִילָנוֹת עָבִים וַחֲזָקִים וְלֹא אָזְלֵי וְאָתוּ בְּרוּחַ מְצוּיָה. וְצָרִיךְ נַמִּי לְמַלְּאוֹת בֵּין הָעֲנָפִים בְּתֶבֶן וָקַשׁ שֶׁלֹּא תְּזִיזֵם הָרוּחַ, שֶׁכָּל מְחִצָּה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה אֵינָהּ מְחִצָּה: שְׁלוּחֵי מִצְוָה פְּטוּרִים. שֶׁהָעוֹסֵק בְּמִצְוָה פָּטוּר מִן הַמִּצְוָה. וְלֹא בִּלְבַד בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסְקִין בַּמִּצְוָה פְּטוּרִים, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵין עֲסוּקִים בָּהּ, כְּגוֹן הוֹלֵךְ לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ אוֹ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, פָּטוּר אַף בִּשְׁעַת חֲנִיָּתוֹ: חוֹלִין וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶן פְּטוּרִים. וַאֲפִלּוּ בְּחֹלִי כָּל דְּהוּ. וְהַאי דְּשָׁרֵי לְבַטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה מִפְּנֵי חֹלִי כָּל דְּהוּ, וּמִצְטַעֵר מִפְּנֵי רֵיחַ רַע אוֹ מִפְּנֵי פִּשְׁפְּשִׁים וּפַרְעוֹשִׁים שֶׁהוּא פָּטוּר, וְכֵן הוֹלְכֵי דְּרָכִים וְשׁוֹמְרֵי גִּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים דְּפָטְרֵי לְהוּ רַבָּנָן מִן הַסֻּכָּה, טַעֲמָא הָוֵי מִשּׁוּם דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כג) בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ, כְּעֵין תָּדוּרוּ, וְכָל הֵיכָא דְּאִית לֵיהּ מִידֵי שֶׁמִּפְּנֵי אוֹתוֹ דָּבָר הָיָה יוֹצֵא מִדִּירָתוֹ, יָכוֹל נַמִּי לָצֵאת מִסֻּכָּתוֹ. אֲבָל הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ מִתְּחִלָּה בְּמָקוֹם הָרָאוּי לְהִצְטַעֵר בַּאֲכִילָה אוֹ בְּשֵׁינָה, כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁמִּתְיָרֵא בּוֹ מִפְּנֵי לִסְטִים בַּשֵּׁינָה וְאֵין מִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים אוֹ לִסְטִים בַּאֲכִילָה, אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּאוֹתָהּ סֻכָּה, הוֹאִיל וְאֵינָהּ רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת בּוֹ כָּל צְרָכָיו, אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשֵׁינָה, דְּהָא כְּעֵין תָּדוּרוּ בָּעִינַן וְהָא לֹא הָוֵי כְּעֵין דִּירָה: אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עֲרַאי. דָּבָר מֻעָט לְהָסִיר רַעֲבוֹנוֹ, וְדַעְתּוֹ לִסְעֹד אַחַר כֵּן: