בּוֹרֵר אֹכֶל וְאוֹכֵל. מְלַקֵּט הָאֹכֶל אֶחָד אֶחָד מִן הַפְּסֹלֶת: בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה טֹרַח בְּרֵרַת הַפְּסֹלֶת מְרֻבֶּה. אֲבָל אִם טֹרַח בְּרֵרַת הַפְּסֹלֶת מְרֻבֶּה עַל טֹרַח בְּרֵרַת הָאֹכֶל, כְּגוֹן שֶׁהַפְּסֹלֶת דַּק בְּיוֹתֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהָאֹכֶל מְרֻבֶּה בְּשִׁעוּרוֹ עַל הַפְּסֹלֶת, מוֹדִים בֵּית הִלֵּל שֶׁבּוֹרֵר אֶת הָאֹכֶל וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסֹלֶת, דִּלְמִעוּטֵי בְּטִרְחָא עָדִיף: אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה. שֶׁמֵּבִיא כְּלִי מָלֵא קִטְנִית וְנוֹתֵן עָלָיו מַיִם, וְהַפְּסֹלֶת צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם וּמֵסִיר אוֹתוֹ בְּיָדוֹ. שׁוֹלֶה, כְּמוֹ שַׁל נְעָלֶיךָ (שְׁמוֹת ג). וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל:

אֵין מְשַׁלְּחִין בְּיוֹם טוֹב. דּוֹרוֹן אִישׁ לְרֵעֵהוּ: אֶלָּא מָנוֹת. דָּבָר מוּכָן שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְהַנִּיחוֹ לְמָחָר, כְּגוֹן חֲתִיכוֹת בָּשָׂר וְדָגִים: וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כוּ'. וְלֹא שָׁרוּ בֵּית שַׁמַּאי אֶלָּא לִשְׁלֹחַ עַל יְדֵי אָדָם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, אֲבָל שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם אוֹ יוֹתֵר נוֹשְׂאֵי מִנְחָה אָסוּר, דְּאַוְשָׁא מִלְּתָא טוּבָא וְנִרְאִין כְּמוֹלִיכִין לִמְכֹּר בַּשּׁוּק: אֲבָל לֹא תְבוּאָה. שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה, שֶׁהֲרֵי צְרִיכָה טְחִינָה, וְאֵין טוֹחֲנִין בְּיוֹם טוֹב: וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בִּתְבוּאָה. שֶׁיָּכוֹל לְכָתְשָׁהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת קְטַנָּה וִיבַשְּׁלָהּ מַעֲשֵׂה קְדֵרָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: