אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לְשַׁבָּת אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד. מַתְנִיתִין בֵּית שַׁמַּאי הִיא דְּאָמְרֵי [בֵּיצָה יב.] אֵין מוֹצִיאִין אֶת הַקָּטָן וְלֹא אֶת הַלּוּלָב וְלֹא אֶת הַסֵּפֶר תּוֹרָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים כֵּיוָן שֶׁאֵין בָּהֶם צֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ. וְאֵין כֵּן הֲלָכָה, אֶלָּא כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל דְּאָמְרֵי מִתּוֹךְ שֶׁהֻתְּרָה הוֹצָאָה לְצֹרֶךְ אֲכִילָה הֻתְּרָה נַמִּי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה. וְאִיכָּא נַמִּי מִלֵּי אַחֲרִינָא שֶׁאֲסוּרִים בְּשַׁבָּת וּמֻתָּרִים בְּיוֹם טוֹב אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם צֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּגוֹן מַשִּׁילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת: שֶׁזֶּה זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם. שַׁבָּת יֵשׁ בָּהּ מִיתַת בֵּית דִּין:

אֵין בֵּין הַמֻּדָּר הֲנָאָה. אֵין מֻדָּר הֲנָאָה חָמוּר מִמֻּדָּר מַאֲכָל אֶלָּא דְּרִיסַת הָרֶגֶל, שֶׁמֻּדָּר הֲנָאָה אָסוּר לוֹ לִכָּנֵס בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמֻדָּר מַאֲכָל מֻתָּר: וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ. מֻתָּר לְהַשְׁאִילָן לְמֻדָּר מַאֲכָל. וְדַוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַשְׂכִּירִין כַּיּוֹצֵא בָהֶם, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁמַּשְׂכִּירִין כַּיּוֹצֵא בָהֶם, אָסוּר, דְּכָל הֲנָאָה הַמְּבִיאָה לִידֵי מַאֲכָל שֶׁאִם לֹא הֶהֱנָהוּ זֶה מְחֻסָּר בָּהּ שְׁוֵה פְּרוּטָה, הֲנָאַת מַאֲכָל הוּא, שֶׁהֲרֵי רְאוּיָה אוֹתָהּ פְּרוּטָה לִקְנוֹת בָּהּ מַאֲכָל: נֶדֶר. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, וּלְאַחַר זְמַן הִפְרִישָׁהּ וְנֶאֶבְדָה, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ: נְדָבָה. הָאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ עוֹלָה, וְנֶאֶבְדָה, אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ, שֶׁהֲרֵי לֹא קִבְּלָהּ עָלָיו. אֲבָל לְעִנְיַן בַּל תְּאַחֵר זֶה וָזֶה שָׁוִין, דִּכְתִיב (דְּבָרִים כג) כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה' אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ, הֲרֵי נֶדֶר וּנְדָבָה אֲמוּרִים בָּעִנְיָן: