נוֹשְׂאִין עַל הָאֲנוּסָה. לְאַחַר שֶׁאָנַס אוֹ פִּתָּה אִשָּׁה מֻתָּר לִשָּׂא בִּתָּהּ אוֹ אִמָּהּ אוֹ אֲחוֹתָהּ, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כ) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ, בְּכֻלָּן נֶאֱמַר שְׁכִיבָה וְכָאן נֶאֶמְרָה לְקִיחָה, לוֹמַר לָךְ דֶּרֶךְ לְקִיחָה אָסְרָה תּוֹרָה: רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. דִּכְתִיב (דְּבָרִים כג) לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו, כָּנָף שֶׁרָאָה אָבִיו לֹא יְגַלֶּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. אֲבָל חֲכָמִים אָסְרוּ לְנִטְעָן מִן הָאִשָּׁה לִשָּׂא בִּתָּהּ אוֹ אֲחוֹתָהּ אוֹ אִמָּהּ אוֹ אַחַת מִקְּרוֹבוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְצוּיָה אֶצְלָם תָּמִיד וְאָתוּ לִידֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה. וְאִם עָבַר וְנָשָׂא אַחַת מִקְּרוֹבוֹת אֲנוּסָתוֹ וּמְפֻתָּתוֹ אוֹ מִקְּרוֹבוֹת הָאִשָּׁה שֶׁנֶּחְשַׁד עָלֶיהָ אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ. וּמַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי נוֹשְׂאִין עַל הָאֲנוּסָה דְּמַשְׁמַע אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה, מַיְרֵי לְאַחַר מִיתַת הָאֲנוּסָה וְהַמְּפֻתָּה, דְּהַשְׁתָּא לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא לְאַחַר שֶׁיִּשָּׂא בִּתָּהּ יִזְנֶה עִם הָרִאשׁוֹנָה:

לֹא חוֹלְצִין. דְּאַחֲוָה מִן הָאָב בָּעִינַן, וְגֵרִים אֵין לָהֶם שְׁאֵר מִן הָאָב: