יָתֵר עַל חוּלְקֵיהוֹן דְּעִם אֲחוּהוֹן. אִם תָּמוּתִי בְּחַיַּי וְאִירָשֵׁךְ, יִטְּלוּ בָנַיִךְ כְּתֻבָּתֵךְ אַחֲרֵי מוֹתִי כְּשֶׁיָּבֹאוּ לַחֲלֹק בִּנְכָסַי עִם בָּנִים שֶׁיִּהְיוּ לִי מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת. וְנַפְקָא מִנָּהּ, כְּגוֹן שֶׁכְּתֻבָּה שֶׁל זוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁל אַחֶרֶת אוֹ שֶׁבְּנֵי הָאִשָּׁה אַחֶרֶת מְרֻבִּים מִבָּנֶיהָ שֶׁל זֹאת, וְטוֹב לָאֵלּוּ שֶׁיִּטְּלוּ כְּתֻבַּת אִמָּן וַאֲפִלּוּ הַכְּתֻבּוֹת שָׁווֹת. וְאֵין כְּתֻבַּת בְּנִין דִּכְרִין נִגְבֵּית אֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה אֶלָּא מִמְּקַרְקְעֵי, אֲבָל לֹא מִמְּטַלְטְלֵי. וְדַוְקָא כְּשֶׁהִנִּיחַ הָאָב שִׁעוּר שְׁתֵּי הַכְּתֻבּוֹת וְדִינָר יוֹתֵר, אָז יוֹרְשִׁין הַבָּנִים כְּתֻבַּת בְּנִין דִּכְרִין, הוֹאִיל וְנִשְׁאָר מָקוֹם לִירֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁאַחַר שֶׁיִּטֹּל כָּל אֶחָד מֵהַבָּנִים כְּתֻבַּת אִמּוֹ נִשְׁאָר דִּינָר לַחֲלֹק וְלִירָשׁ בְּנִכְסֵי אֲבִיהֶן, אֲבָל אִם לֹא הִנִּיחַ הָאָב אֶלָּא כְשִׁעוּר שְׁתֵּי הַכְּתֻבּוֹת אוֹ פָּחוֹת מִזֶּה חוֹלְקִים הַנְּכָסִים בְּשָׁוֶה וְאֵין כְּתֻבַּת בְּנִין דִּכְרִין נוֹהֶגֶת בָּהֶם:

עַד דְּתִנַּסְּבָן. עַד שֶׁיִּתְאָרְסוּ. וְאִם בָּגְרוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְאָרְסוּ אֵין לָהֶם מְזוֹנוֹת, דְּקַיְמָא לָן בּוֹגֶרֶת אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת: