המשנה היומית
יום ראשון אחרי כ' ניסן תשפ"ד
מסכת נזיר
פרק ו' משנה ח'

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת וְלֹא פֵרֵשׁ, הָרְאוּיָה לְחַטָּאת תִּקְרַב חַטָּאת, לְעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה, לִשְׁלָמִים תִּקְרַב שְׁלָמִים. הָיָה נוֹטֵל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. וְאִם גִּלַּח בַּמְּדִינָה הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה. אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטֻּמְאָה, לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַכֹּל מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד, חוּץ מִן הַטָּמֵא שֶׁבַּמְּדִינָה בִּלְבָד:

ברטנורא

וְלֹא פֵרֵשׁ. אַף עַל גַּב דְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת צָרִיךְ שֶׁיִּקְרְאוּ לָהֶם הַבְּעָלִים שֵׁם, הָכָא לֹא צָרִיךְ, דִּמְכִי אָמַר אֵלּוּ לִנְזִירוּתִי הָוֵי כְאִלּוּ קָרָא שֵׁם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, דְּכִבְשָׂה אֵינָהּ רְאוּיָה אֶלָּא לְחַטָּאת, וְכֶבֶשׂ לְעוֹלָה, וְאַיִל לִשְׁלָמִים: וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. שֶׁמְּבַשְּׁלִים בּוֹ זֶבַח הַשְּׁלָמִים: הָיָה מְגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה. בִּירוּשָׁלַיִם. וְאַף עַל גַּב דִּכְתִיב פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לָאו דַוְקָא, אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ מְגַלֵּחַ עַד שֶׁיִּהְיֶה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד פָּתוּחַ: לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר ו) וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וְנָתַן עַל הָאֵשׁ, מִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר אֶלָּא לְקִיחָה וּנְתִינָה, יָצָא זֶה שֶׁמְּחֻסַּר לְקִיחָה וַהֲבָאָה וּנְתִינָה תַּחַת הַדּוּד: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ נוֹטֵל שֵׂעָר וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד, בְּתִגְלַחַת טָהֳרָה: אֲבָל בְּתִגְלַחַת טֻמְאָה. אֲפִלּוּ גִלַּח בַּמִּקְדָּשׁ, אֵינוֹ נוֹטֵל שֵׂעָר וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד שֶׁל אָשָׁם וְחַטַּאת הָעוֹף, דְּלֹא כְתִיב נְתִינַת שֵׂעָר תַּחַת הַדּוּד אֶלָּא בְנָזִיר טָהוֹר: הַכֹּל מְשַׁלְּחִין. טָהוֹר בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמְּדִינָה, וְטָמֵא בַמִּקְדָּשׁ, חוּץ מִטָּמֵא שֶׁגִּלַּח בַּמְּדִינָה, מִפְּנֵי שֶׁשְּׂעָרוֹ נִקְבָּר. וּפְסַק הַהֲלָכָה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד אֶלָּא נָזִיר טָהוֹר שֶׁגִּלַּח פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁנַּעֲשָׂה כְמִצְוָתוֹ. וְאִם שִׁלַּח תַּחַת הַדּוּד שֶׁל חַטָּאת, יָצָא. לֹא נֶאֱמַר אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֶלָּא לְמִצְוָה:

מסכת נזיר
פרק ו' משנה ט'

הָיָה מְבַשֵּׁל אֶת הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלְקָן. הַכֹּהֵן נוֹטֵל אֶת הַזְּרוֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל, וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל, וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד, וְנוֹתֵן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר וּמְנִיפָן, וְאַחַר כָּךְ הֻתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִטַּמֵּא לְמֵתִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים, הֻתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת בְּיַיִן וּלְהִטַּמֵּא לְמֵתִים:

ברטנורא

וְאַחַר כָּךְ הֻתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן. דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר ו) וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן, אַחַר הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כוּ'. כְּתִיב הָכָא וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן, וּכְתִיב הָתָם (שָׁם) אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ, מַה לְהַלָּן אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי, אַף כָּאן אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים מֻתָּר לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִטַּמֵּא לְמֵתִים. וְכֵן הֲלָכָה:

יום ראשון אחרי כ' ניסן תשפ"ד

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן