אֲבָל הַסְּכָכוֹת. אִילָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים מֻבְדָּלִים זֶה מִזֶּה, וְיֵשׁ כַּזַּיִת מִן הַמֵּת תַּחַת אֶחָד מֵהֶן, וְעָבַר הַנָּזִיר וְאֵין יָדוּעַ אִם עָבַר תַּחַת הֶעָנָף הַמַּאֲהִיל עַל הַמֵּת: וְהַפְּרָעוֹת. אֲבָנִים אוֹ עֵצִים בּוֹלְטִים מִן הַכֹּתֶל וְטֻמְאָה תַּחַת אֶחָד מֵהֶם: וּבֵית הַפְּרָס. שָׂדֶה שֶׁנֶּחֱרַשׁ בָּהּ קֶבֶר עוֹשָׂה בֵּית הַפְּרָס מֵאָה אַמָּה, שֶׁכָּךְ שִׁעֲרוּ שֶׁהַמַּחֲרֵשָׁה מוֹלִיכָה אֶת הָעֶצֶם: וְאֶרֶץ הָעַמִּים. שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמִים טֻמְאָה עַל אֶרֶץ הָעַמִּים: גּוֹלֵל. כִּסּוּי הָאָרוֹן: דּוֹפֵק. הָאָרוֹן עַצְמוֹ שֶׁהַכִּסּוּי דּוֹפֵק עָלָיו: וּרְבִיעִית דָּם. אֲפִלּוּ עַל מַשָּׂאוֹ וּמַגָּעוֹ אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ: וְאֹהֶל וְרֹבַע עֲצָמוֹת. אִם הֶאֱהִיל עַל רֹבַע קַב שֶׁל עַצְמוֹת הַמֵּת, אֵינוֹ מְגַלֵּחַ, עַד שֶׁיַּאֲהִיל עַל חֲצִי קַב. אֲבָל עַל מַגָּע וּמַשָּׂא שֶׁל רֹבַע עֲצָמוֹת, מְגַלֵּחַ, וַאֲפִלּוּ הֵם נִמּוֹקִים וְלֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה שָׁלֵם: וְכֵלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת. שֶׁהֵם מְטַמְּאִים כַּמֵּת עַצְמוֹ. וְהַנּוֹגֵעַ בָּהֶם טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה: וִימֵי סָפְרוֹ. לְאַחַר שֶׁנִּטְהַר מִצָּרַעְתּוֹ, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יד) וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ שִׁבְעַת יָמִים: וִימֵי גָמְרוֹ. יְמֵי חִלּוּטוֹ שֶׁל מְצֹרָע: עַל אֵלּוּ אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. עַל כָּל הָנָךְ דְּמַתְנִיתִין: וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי. הָא לֹא קָאֵי אַיְּמֵי סָפְרוֹ וְאַיְּמֵי גָמְרוֹ, דְּלֹא שַׁיָּךְ בְּהוּ הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי: וְאֵינוֹ סוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין וּמַתְחִיל וּמוֹנֶה מִיָּד. כָּל אֵלֶּה שֶׁאָמַרְנוּ, אֵינָן עוֹלִין לִימֵי הַנְּזִירוּת וְאֵין סוֹתְרִין, אֶלָּא אַחַר שֶׁיַּזֶּה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי וְיִטְהַר אִם נִטְמָא בְּטֻמְאַת מֵת, וְאַחַר שֶׁיַּשְׁלִים יְמֵי גָמְרוֹ וִימֵי סָפְרוֹ אִם נִצְטָרֵעַ מַשְׁלִים נְזִירָתוֹ עַל מִנְיַן הַיָּמִים שֶׁמָּנָה קֹדֶם שֶׁנִּטְמָא, וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה: בֶּאֱמֶת אָמְרוּ יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה. כָּל יְמֵי טֻמְאָתָם וִימֵי סְפִירָתָם שִׁבְעָה נְקִיִּים: וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ שֶׁל מְצֹרָע. שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שָׁם טז) וְהִסְגִּיר אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים, עוֹלִין לְמִנְיַן יְמֵי הַנְּזִירוּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין סוֹתְרִין אֶת הַקּוֹדְמִים:

חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ. אִם נִטְמָא בְאוֹתָהּ טֻמְאָה וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ, אוֹ אוֹכֵל קָדָשִׁים קֹדֶם שֶׁטָּהַר מִטֻּמְאָתוֹ, חַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת אִם הָיָה מֵזִיד, אוֹ קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד אִם הָיָה שׁוֹגֵג: לֹא תְהֵא זוֹ קַלָּה מִן הַשֶּׁרֶץ. דְּחַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, כְּדִכְתִיב בְּוַיִּקְרָא אוֹ בְנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא. וּמִלְּתָא דְרַבִּי מֵאִיר לֵיתָא, שֶׁהֲרֵי מַגָּע וּמַשָּׂא שֶׁל עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה שֶׁהוּא קַל שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בָאֹהֶל, הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ כְּדִתְנַן בְּמַתְנִיתִין, וּרְבִיעִית דָּם שֶׁהִיא חֲמוּרָה שֶׁמְּטַמֵּא בָאֹהֶל אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ: אֵין דָּנִין כָּאן קַל וָחֹמֶר. שֶׁאֵין דָּנִין קַל וָחֹמֶר עַל דָּבָר שֶׁהוּא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, שֶׁעֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה אֵינוֹ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֶלָּא הֲלָכָה הִיא, וְאֵין דָּנִין קַל וָחֹמֶר מֵהֲלָכָה. וְהֵן הֵן דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֵן הֵן דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאָמַר אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ הֲלָכָה: