אָמֵן שֶׁלֹּא שָׂטִיתִי אֲרוּסָה וּנְשׂוּאָה. עַל יְדֵי גִּלְגּוּל שְׁבוּעָה הוּא מְגַלְגֵּל עָלֶיהָ זְנוּת שֶׁל אֵרוּסִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ בְּקִנּוּי וּסְתִירָה. וּמִכָּאן לְגִלְגּוּל שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה: שׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה. וְאִם הָיְתָה יְבִמְתּוֹ וּכְנָסָהּ, וְקִנֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה, מְגַלְגֵּל עָלֶיהָ טֻמְאָה שֶׁנִּטְמְאָה כְּשֶׁהִיא שׁוֹמֶרֶת יָבָם. וּמַתְנִיתִין רַבִּי עֲקִיבָא הִיא דְּאָמַר שׁוֹמֶרֶת יָבָם עֶרְוָה. וְאֵינָהּ הֲלָכָה, אֶלָּא שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁזִּנְּתָה מֻתֶּרֶת לַיָּבָם, לְפִיכָךְ אֵינוֹ מַתְנֶה עָלֶיהָ אִם זִנְּתָה שׁוֹמֶרֶת יָבָם: אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי וְכוּ'. פֵּרוּשֵׁי קָמְפָרֵשׁ לָאָמֵן עַל הָאָלָה אָמֵן עַל הַשְּׁבוּעָה דִּתְנִינַן לְעֵיל. וְהָכִי קָאָמַר, אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי הוּא אָמֵן עַל הַשְּׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבִּיעָהּ הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עָלַיִךְ שֶׁלֹּא נִטְמֵאת: וְאִם נִטְמֵאתִי יָבֹאוּ בִי. הַיְנוּ קַבָּלַת אָלָה, שֶׁאָמַר לָהּ הַכֹּהֵן וְאִם נִטְמֵאת יָבֹאוּ בָּךְ כָּל הַקְּלָלוֹת הַלָּלוּ: אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא. שֶׁאִם תִּטָּמֵא לְאַחַר זְמַן מַיִם מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:

וְלֹא מִשֶׁנִּתְגָּרְשָׁה. שֶׁאִם זִנְּתָה לְאַחַר שֶׁגֵּרְשָׁה וְחָזַר וְהֶחְזִירָה וְקִנֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה, אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִים עַל זְנוּת שֶׁלְּאַחַר גֵּרוּשִׁין, דִּגְרוּשָׁה שֶׁזִּנְּתָה מֻתֶּרֶת לַחְזֹר לְבַעְלָהּ, דִּבְקִדּוּשִׁין תָּלָה רַחֲמָנָא הָאִסּוּר, לֹא בְבִיאָה, דִּכְתִיב (דְּבָרִים כד) וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. לְפִיכָךְ, נִתְקַדְּשָׁה לְאִישׁ אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה, אֲסוּרָה לַחְזֹר לְבַעְלָהּ. וְאִם נִבְעֲלָה בְּלֹא קִדּוּשִׁין, מֻתֶּרֶת לַחְזֹר לְבַעְלָהּ: