רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִטִּבּוּרוֹ. קָסָבַר עִקַּר חַיּוּתָא בְטִבּוּרֵיהּ הוּא: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מֵחָטְמוֹ. עִקַּר חַיּוּתָא מֵחָטְמוֹ הוּא, דִּכְתִיב (בְּרֵאשִׁית ז) כָּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו: מִמְּקוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה חָלָל מִצַּוָּארוֹ. דְּאֵין קָרוּי חָלָל אֶלָּא מִן הַצַּוָּאר, כְּדִכְתִיב (יְחֶזְקֵאל כא) עַל צַוְּארֵי חַלְלֵי רְשָׁעִים, הִלְכָּךְ מִמֶּנּוּ הָיוּ מוֹדְדִים, כְּדִכְתִיב אֶל הֶחָלָל. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

נִפְטְרוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם. שֶׁאֵינָן בָּאִין אֶלָּא לִמְדֹּד, כְּדִכְתִיב וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ: אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֵיתָן כָּשֵׁר. שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֵיתָן לְעִכּוּבָא אֶלָּא לְמִצְוָה: בְּקוֹפִיץ. סַכִּין גָּדוֹל: מֵאֲחוֹרֶיהָ. מִמּוּל עָרְפָּהּ: מְקוֹמָהּ אָסוּר. לְעוֹלָם: וּמֻתָּר לִסְרֹק שָׁם פִּשְׁתָּן. עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ בְּגוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע, דִּכְתִיב (דְּבָרִים כא) אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד וְלֹא יִזָּרֵעַ, מַה זְּרִיעָה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא בְּגוּפוֹ שֶׁל קַרְקַע, אַף כָּל עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בְּגוּפוֹ שֶׁל קַרְקַע: לְנַקֵּר שָׁם אֲבָנִים. לְסַתֵּת שָׁם אֲבָנִים: