וְאִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים. שֶׁהַבַּעַל מְעַרְעֵר שֶׁהוּא מְזֻיָּף: יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו. אִם יָעִידוּ הָעֵדִים עַל חֲתִימַת יְדֵיהֶם, אוֹ עֵדִים אֲחֵרִים יַכִּירוּ חֲתִימָתָם, כָּשֵׁר. וּבַזְּמַן הַזֶּה, הַמֵּבִיא גֵּט בֵּין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ צָרִיךְ לִתְּנוֹ לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם וְצָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. וְאִם חֲתִימַת הָעֵדִים נִכֶּרֶת בִּמְקוֹם נְתִינַת הַגֵּט וְנִתְקַיֵּם הַגֵּט בְּחוֹתְמָיו, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם: וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר. כְּגוֹן שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ כְּשֶׁהוּא פִּקֵּחַ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ:

שָׁוִין לַמּוֹלִיךְ וְלַמֵּבִיא. לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם: