הֵיכָן פִּקְדוֹנִי, אָמַר לוֹ נִגְנָב, מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ וְאָשָׁם:
הַגּוֹזֵל אֶת אָבִיו, וְנִשְׁבַּע לוֹ, וּמֵת, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לְבָנָיו אוֹ לְאֶחָיו. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ, לֹוֶה וּבַעֲלֵי חוֹב בָּאִים וְנִפְרָעִים:
ברטנורא
הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לְבָנָיו אוֹ לְאֶחָיו. אִם אֵין לוֹ בָּנִים. וְאַף עַל גַּב דְּנָפְלָה יְרֻשָּׁה קַמֵּיהּ דְּהַאִיךְ, בָּעֵי לְמֶעֱבַד הֲשָׁבָה וְאֵין מְעַכֵּב אֶצְלוֹ אֲפִלּוּ כְּנֶגֶד חֶלְקוֹ. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא ה) וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה, אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיּוֹצִיא גְּזֵלוֹ מִתַּחַת יָדוֹ. וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא הַגְּזֵלָה בְּעֵין, דְּלֹא קַנְיֵהּ בְּשִׁנּוּי: אֵין לוֹ. נְכָסִים כָּל כָּךְ שֶׁיָּכוֹל לְוַתֵּר עַל חֶלְקוֹ: אוֹ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה. לְהַפְסִיד חֶלְקוֹ: לֹוֶה. מֵאֲחֵרִים, וּמַחְזִיר אֶת הַגָּזֵל לְאֶחָיו לְקַיֵּם מִצְוַת הֲשָׁבָה: וּבַעֲלֵי הַחוֹב. שֶׁלָּוָה זֶה הַגַּזְלָן מֵהֶם: בָּאִים וְנִפְרָעִים. מִן הַגְּזֵלָה הַזֹּאת הַחֵלֶק שֶׁיֵּשׁ לַגַּזְלָן בָּהּ. וְאִם אֵין יוֹרֵשׁ לְאָבִיו אֶלָּא הוּא, נוֹתֵן הוּא עַצְמוֹ הַגְּזֵלָה לְבַעַל חוֹבוֹ בְּפִרְעוֹן הַחוֹב, וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ וְלוֹמַר לוֹ זֶה גָּזַל אַבָּא. אוֹ נוֹתֵן עַל דֶּרֶךְ זֶה לִכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ אוֹ לְקֻפַּת הַצְּדָקָה. וּבְכֻלָּן צָרִיךְ שֶׁיּוֹדִיעַ שֶׁזֶּה גֶּזֶל אָבִיו:
ברטנורא
תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. וְאִם הוֹדָה מֵעַצְמוֹ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם כֶּפֶל, דִּכְתִיב (שְׁמוֹת כב) אֲשֶׁר יַרְשִׁיעוּן אֱלֹהִים, פְּרָט לְמַרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ: