אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם אוֹנָאָה וְכוּ'. דְּאָמַר קְרָא (וַיִּקְרָא כה) וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ, דָּבָר הַנִּקְנֶה מִיָּד לְיָד, יָצְאוּ קַרְקָעוֹת שֶׁאֵינָן מִטַּלְטְלִין, יָצְאוּ עֲבָדִים שֶׁהֻקְשׁוּ לַקַּרְקָעוֹת. יָצְאוּ שְׁטָרוֹת, דִּכְתִיב וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר, דָּבָר שֶׁגּוּפוֹ מָכוּר וְגוּפוֹ קָנוּי, יָצְאוּ שְׁטָרוֹת שֶׁאֵינָם עוֹמְדִים אֶלָּא לָרְאָיָה שֶׁבָּהֶן. הֶקְדֵּשׁוֹת, אָמַר קְרָא אָחִיו, אָחִיו וְלֹא הֶקְדֵּשׁ: לֹא תַשְׁלוּמֵי כֶפֶל. דִּכְתִיב בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב (שְׁמוֹת כב) עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע, כְּלָל. עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר וְכוּ', פְּרָט. עַל כָּל אֲבֵדָה, חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. מָה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כָּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת שֶׁאֵינָן מִטַּלְטְלִין. יָצְאוּ עֲבָדִים שֶׁהֻקְשׁוּ לַקַּרְקָעוֹת. יָצְאוּ שְׁטָרוֹת שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם מִטַּלְטְלִין אֵין גּוּפָן מָמוֹן. הֶקְדֵּשׁוֹת, אָמַר קְרָא רֵעֵהוּ, רֵעֵהוּ וְלֹא הֶקְדֵּשׁ: וְלֹא תַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. אִם גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר שׁוֹר אוֹ שֶׂה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. דְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא תַשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה לְשֶׂה וְאַרְבָּעָה לְשׁוֹר, דְּכֵיוָן דְּאַמְעִיט מִכֶּפֶל, בָּצִיר לְהוּ חֲדָא, שֶׁהַכֶּפֶל בְּטוֹבֵחַ וּמוֹכֵר בִּכְלַל תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה הֵן: נוֹשֵׂא שָׂכָר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. דִּכְתִיב (שָׁם) כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, כְּלָל. חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה, פְּרָט. וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר, חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. מָה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְכוּ'. הֶקְדֵּשׁוֹת, אָמַר קְרָא רֵעֵהוּ, וְלֹא הֶקְדֵּשׁ: קָדָשִׁים שֶׁחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. אָמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה וְהִפְרִישָׁהּ, וְהוּמְמָהּ וּמְכָרָהּ: יֵשׁ לָהֶם אוֹנָאָה. דְּכֵיוָן דְּאִם מֵתָה אוֹ נִגְנְבָה חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ, דִּילֵיהּ הִיא, וְאַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו קָרִינָא בֵּיהּ: וְשֶׁאֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. כְּגוֹן דְּאָמַר הֲרֵי זוֹ: אַף הַמּוֹכֵר סֵפֶר תּוֹרָה. לְפִי שֶׁאֵין קֵץ לְדָמֶיהָ: מַרְגָּלִית וּבְהֵמָה. מִפְּנֵי שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְזַוְּגָן. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוֹר יָפֶה לַחֲרִישָׁה מְחַזֵּר עַל אַחֵר שֶׁכְּמוֹתוֹ [לְצָמְדוֹ עִמּוֹ בָּעוֹל], שֶׁאִם בָּא לְהַצְמִיד תַּחַת הָעֹל שׁוֹר חַלָּשׁ עִם הַבָּרִיא מְקַלְקֵל אֶת הַבָּרִיא, וְכֵן מַרְגָּלִית נָאָה לְמַלְּאוֹת עִם חֲבֶרְתָּהּ בְּזָהָב מִן הַיְחִידִית. וְאֵין הֲלָכָה לֹא כְּרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא כְרַבִּי שִׁמְעוֹן:

כָּךְ אוֹנָאָה בִדְבָרִים. שֶׁנֶּאֱמַר (וַיִּקְרָא כה) וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ, זֶה נֶאֱמַר בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים שֶׁאֵין טוֹבָתָן וְרָעָתָן מְסוּרָה לְהַכִּיר אֶלָּא לְלִבּוֹ שֶׁל מְדַבֵּר שֶׁיּוֹדֵעַ אִם לָרָעָה מִתְכַּוֵּן אִם לְטוֹבָה: