הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר. מִדַּת בֵּית כּוֹר הוּא חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף אַמָּה. שֶׁחֲצַר הַמִּשְׁכָּן הָיָה בֵּית סָאתַיִם, וְהָיָה מֵאָה עַל חֲמִשִּׁים, וְכוֹר שְׁלֹשִׁים סְאִין: עָפָר. הָרָאוּי לִזְרִיעָה מַשְׁמַע. אֲבָל אִם אָמַר בֵּית כּוֹר סְתָם, אוֹ בֵּית כּוֹר קַרְקַע, אֲפִלּוּ הָיָה כֻּלּוֹ סְלָעִים הִגִּיעוֹ, דְּשֶׁמָּא לִבְנוֹת בַּיִת אוֹ לְמִשְׁטַח בֵּיהּ פֵּרוֹת בָּעֵי לֵיהּ: נְקָעִים. בְּקָעִים עֲמֻקִּים אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה. וּכְגוֹן שֶׁרְחָבִים אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, דַּהֲוֵי מָקוֹם חָשׁוּב: אֵין נִמְדָּדִין עִמָּהּ. וְצָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן לוֹ בֵּית כּוֹר שָׁלֵם מִקַּרְקַע חָלָק. שֶׁאֵין אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן מְעוֹתָיו בְּמָקוֹם אֶחָד וְיֵרָאוּ לוֹ כִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת: כְּבֵית כּוֹר. מַשְׁמַע כְּמוֹ שֶׁהִיא, בֵּין סְלָעִים בֵּין עָפָר:

מִדָּה בַחֶבֶל. כְּלוֹמַר בְּצִמְצוּם אֲנִי מוֹכֵר לְךָ שָׂדֶה זוֹ שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית כּוֹר עָפָר, כְּמוֹ שֶׁמּוֹדְדִים בְּמִדַּת הַחֶבֶל, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר: פִּחֵת כָּל שֶׁהוּא. שֶׁלֹּא הָיָה בְּאוֹתוֹ שָׂדֶה בֵּית כּוֹר שָׁלֵם, הַמִּקָּח קַיָּם, וִינַכֶּה הַמּוֹכֵר כְּפִי הַפְּחָת: הוֹתִיר. קַרְקַע כָּלְשֶׁהוּ עַל בֵּית כּוֹר, יַחֲזִיר לַמּוֹכֵר הַקַּרְקַע שֶׁהוֹתִיר אוֹ דְּמֵי הַקַּרְקַע, כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזִיל: אִם אָמַר לוֹ. מוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ, בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לְךָ הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר, בְּכָךְ וְכָךְ דָּמִים, וְלֹא אָמַר לוֹ מִדָּה בַּחֶבֶל: אֲפִלּוּ פִחֵת אוֹ הוֹתִיר רֹבַע קַב. לְכָל סְאָה, דְּהַיְנוּ שְׁלֹשִׁים רְבִיעִיּוֹת לְבֵית כּוֹר, הִגִּיעוֹ. וּמִדְּתָנֵי תַּנָּא אֲפִלּוּ פִּחֵת רֹבַע לַסְּאָה, וְלֹא תָּנֵי אֲפִלּוּ פִּחֵת שִׁבְעָה קַבִּין וּמֶחֱצָה לְכוֹר, שָׁמְעִינַן מִנַּהּ דַּאֲפִלּוּ בִּמְכִירָה מֻעֶטֶת, כְּגוֹן בֵּית סְאָה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר, אִם פִּחֵת רֹבַע אוֹ הוֹסִיף רֹבַע, הִגִּיעוֹ. וְאִם אָמַר בֵּית כּוֹר סְתָם, סְתָמָא נַמִּי כְּהֵן חָסֵר הֵן יָתֵר דָּמִי: יוֹתֵר מִכָּאן. יוֹתֵר מֵרֹבַע לְכָל סְאָה אִם הוֹתִיר, יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן, יַחְשֹׁב כַּמָּה הוֹתִיר עַל בֵּית כּוֹר וְכַמָּה שָׁוִין לְפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁמָּכַר אֶת בֵּית כּוֹר: וְלָמָּה אָמְרוּ יַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת. שֶׁמִּן הַדִּין אֵין לְהַחֲזִיר לוֹ אֶלָּא קַרְקַע שֶׁהֲרֵי לֹא קָנָה הַלּוֹקֵחַ אֶלָּא בֵּית כּוֹר בִּלְבַד. וְלֹא תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיִּתֵּן לוֹ מָעוֹת כְּנֶגֶד זֶה הַיֶּתֶר, אֶלָּא לְיַפּוֹת כֹּחוֹ שֶׁל מוֹכֵר, שֶׁלֹּא יַפְסִיד אוֹתוֹ קַרְקַע מֻעָט דְּלֹא חֲזִי לֵיהּ לְמִידִי: שֶׁאִם שִׁיֵּר. בְּבֵית כּוֹר שָׂדֶה בֵּית תִּשְׁעָה קַבִּין, דְּהַשְׁתָּא חֲזִי לֵיהּ הַאי קַרְקַע, כִּדְאָמְרִינַן דַּף י"א, דְּבֵית תִּשְׁעָה קַבִּין חָשׁוּב לִהְיוֹת נִקְרָא שָׂדֶה, אָז אֵין מַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת, אֶלָּא הַמּוֹכֵר נוֹטֵל אֶת הַקַּרְקַע שֶׁלּוֹ. וְשָׁמְעִינַן מִמַּתְנִיתִין דְּשִׁבְעַת קַבִּין וּמֶחֱצָה לְכוֹר, שֶׁהוּא רֹבַע הַקַּב לְכָל סְאָה, הָוֵי מְחִילָה. מִשִּׁבְעָה קַבִּין וּמֶחֱצָה עַד תִּשְׁעָה קַבִּין וְלֹא עַד בִּכְלָל, יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן. תִּשְׁעָה קַבִּין אוֹ יוֹתֵר, יַחֲזִיר קַרְקַע: וְלֹא אֶת הָרֹבַע. הָכִי קָאָמַר, הֵיכָא דַּאֲמָרַן יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן אוֹ יַחֲזִיר קַרְקַע, לֹא אֶת הַמּוֹתָר בִּלְבַד הוּא מַחֲזִיר, אֶלָּא גַּם כָּל הַשְּׁלֹשִׁים רְבִיעִיּוֹת שֶׁל בֵּית כּוֹר הַיְתֵרִים הוּא מַחֲזִיר, דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא קַרְקַע חָשׁוּב בֵּין הַכֹּל, לֹא מָחִיל מִידֵי: