המשנה היומית
יום שני ויחי ו' טבת תשפ"ה
מסכת סנהדרין
פרק ז' משנה ב'

מִצְוַת הַנִּשְׂרָפִין, הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַזֶּבֶל עַד אַרְכֻּבּוֹתָיו וְנוֹתְנִין סוּדָר קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה וְכוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ. זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ עַד שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת פִּיו, וּמַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו וְיוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הוּא אִם מֵת בְּיָדָם לֹא הָיוּ מְקַיְּמִין בּוֹ מִצְוַת שְׂרֵפָה, אֶלָּא פוֹתְחִין אֶת פִּיו בִּצְבָת שֶׁלֹּא בְטוֹבָתוֹ וּמַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו וְיוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן צָדוֹק, מַעֲשֶׂה בְּבַת כֹּהֵן אַחַת שֶׁזִּנְּתָה, וְהִקִּיפוּהָ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וּשְׂרָפוּהָ. אָמְרוּ לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בֵית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ שָׁעָה בָּקִי:

ברטנורא

מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ. שֶׁלֹּא יִתְהַפֵּךְ אָנָה וָאָנָה וְתִפֹּל הַפְּתִילָה עַל בְּשָׂרוֹ: קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה. כּוֹרְכִים סוּדָר קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה. קָשָׁה מִבִּפְנִים לַחֲנֹק, וְרַכָּה מִבַּחוּץ לְהָגֵן: אֶת הַפְּתִילָה. פְּתִילָה שֶׁל אֲבָר מַדְלִיק. וּמַתִּיךְ לְתוֹךְ פִּיו: וְחוֹמֶרֶת. כּוֹוֶצֶת. לְשׁוֹן חֳמַרְמְרוּ מֵעַי (אֵיכָה ב). וְיָלְפִינַן מִבְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (וַיִּקְרָא י) כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה, וְלֹא נִשְׂרְפוּ גוּפָתָם דְּהָא כְתִיב (שָׁם) וַיִּקְרְבוּ וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתֳּנֹתָם, הָכָא נַמִּי מִתְקַיֶּמֶת מִצְוַת שְׂרֵפָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נִשְׂרָפִים אֶלָּא בְנֵי מֵעַיִם בִּלְבָד. וְהָכִי עֲדִיף טְפֵי, דִּכְתִיב (שָׁם יט) וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, בְּרֹר לוֹ מִיתָה יָפָה: אַף הוּא אִם מֵת בְּיָדָם. כְּלוֹמַר אִם הָיָה מֵת בְּיָדָם עַל יְדֵי חֲנִיקָתָם קֹדֶם זְרִיקַת הַפְּתִילָה: לֹא הָיוּ מְקַיְּמִים מִצְוַת שְׂרֵפָה. לְפִיכָךְ לֹא הָיוּ חוֹנְקִים אוֹתוֹ: אֶלָּא פוֹתְחִים אֶת פִּיו בִּצְבָת. טנאלוויי"א בְּלַעַ"ז. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: שֶׁלֹּא הָיָה בֵית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ שָׁעָה בָּקִי. צְדוֹקִין הָיוּ, שֶׁאֵין לָהֶם גְּזֵרָה שָׁוָה אֶלָּא קְרָא כְמַשְׁמָעוֹ:

מסכת סנהדרין
פרק ז' משנה ג'

מִצְוַת הַנֶּהֱרָגִים, הָיוּ מַתִּיזִין אֶת רֹאשׁוֹ בְסַיִף כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמַּלְכוּת עוֹשָׂה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נִוּוּל הוּא זֶה, אֶלָּא מַנִּיחִין אֶת רֹאשׁוֹ עַל הַסַּדָּן וְקוֹצֵץ בְּקוֹפִיץ. אָמְרוּ לוֹ, אֵין מִיתָה מְנֻוֶּלֶת מִזּוֹ. מִצְוַת הַנֶּחֱנָקִין, הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַזֶּבֶל עַד אַרְכֻּבּוֹתָיו וְנוֹתְנִין סוּדָר קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה וְכוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ, זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ, עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה:

ברטנורא

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נִוּוּל הוּא זֶה. שֶׁהֹרְגוֹ מְעֻמָּד וְנוֹפֵל: סַדָּן. עֵץ עָבֶה תָּקוּעַ בָּאָרֶץ כְּמוֹת שֶׁל נַפָּחִים. וּבַבְּרַיְתָא פֵרְשׁוּ, דְּטַעֲמָא דְפָלֵיג רַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבָּנָן, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרָה תוֹרָה (שָׁם יח) וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ. וְאָמְרֵי לֵיהּ רַבָּנָן, כֵּיוָן דִּכְתִיב סַיִף בְּאוֹרַיְתָא, דְּאָמַר קְרָא נָקֹם יִנָּקֵם (שְׁמוֹת כא), לֹא מִנַּיְהוּ גָמְרִינַן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

יום שני ויחי ו' טבת תשפ"ה

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן