כַּיּוֹצֵא בוֹ, רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָטוֹ וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ, יֹאמַר לָהֶם רוֹצֵחַ אָנִי. אָמְרוּ לוֹ אַף עַל פִּי כֵן, יְקַבֵּל מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט) וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ. מַעֲלִים הָיוּ שָׂכָר לַלְוִיִּם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לֹא הָיוּ מַעֲלִים לָהֶן שָׂכָר. וְחוֹזֵר לַשְּׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא הָיָה חוֹזֵר לַשְּׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ:
וְאֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין, הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ, וְעַל אֲחוֹת אָבִיו, וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו, וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְעַל הַנִּדָּה, אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר. אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה, חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת. גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִשֵּׁם אֶחָד בִּלְבָד:
ברטנורא
אֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין. אֵלּוּ לָאו דַּוְקָא, דְּתָנָא וְשִׁיֵּר לוֹקִין טוּבָא. אֶלָּא תָנָא חַיָּבֵי כְרֵתוֹת, לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּיֵשׁ מַלְקוֹת בְּחַיָּבֵי כְרֵתוֹת. וְתָנָא אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה, לְאַשְׁמוֹעִינַן אַלְמָנָה וְהִיא גְרוּשָׁה חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת. וְתָנָא טֶבֶל וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְרוּמָתוֹ, דְּלֹא מִפָּרְשָׁא אַזְהָרָה דִידְהוּ בְהֶדְיָא. וְכֵן הֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדָּה. וְאַיְדֵי דְתָנָא הֶקְדֵּשׁ, תָּנֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, דְּתַרְוַיְהוּ מַלְקוֹת דִּידְהוּ מִשּׁוּם מְחֻסְּרֵי פְדִיָּה. וְכֵן בְּרֻבָּן אִיכָּא צַד חִדּוּשׁ: נְתִינָה. מִן הַגִּבְעוֹנִים הִיא. וּמַלְקוֹת דִּידָהּ מִלֹּא תִתְחַתֵּן בָּם: אַלְמָנָה. שֶׁנִּתְאַלְמְנָה מֵאִישׁ אַחֵר, וְהִיא גְרוּשָׁה, חַיָּב עָלֶיהָ שְׁתֵּי מַלְקֻיּוֹת: מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת. מִשּׁוּם שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת. שֶׁשְּׁתֵּיהֶן מְפֹרָשׁוֹת בַּמִּקְרָא, וְאַזְהָרָה אַתַּרְוַיְהוּ קָאָמַר: גְּרוּשָׁה. וְהִיא חֲלוּצָה, אֵינוֹ חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת. שֶׁהַחֲלוּצָה אֵינָהּ כְּתוּבָה, אֶלָּא מֵרִבּוּיָא מַיְתִינַן לָהּ, דְּתַנְיָא, גְּרוּשָׁה, אֵין לִי אֶלָּא גְרוּשָׁה, חֲלוּצָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְאִשָּׁה:
ברטנורא
מַעֲלִים הָיוּ שָׂכָר לַלְוִיִּים. בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר שֶׁגַּם הֵם קוֹלְטוֹת, מַעֲלֶה הָרוֹצֵחַ שָׂכָר לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁהוּא דָּר בּוֹ: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר וְכוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר. וְדַוְקָא בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר, אֲבָל בְּשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט כֻּלֵּי עָלְמָא מוֹדוּ שֶׁאֵין מַעֲלֶה שָׂכָר לְבַעַל הַבַּיִת: לֹא הָיָה חוֹזֵר לַשְּׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כה) וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבוֹתָיו יָשׁוּב, לְמִשְׁפַּחְתּוֹ הוּא חוֹזֵר, וְאֵינוֹ חוֹזֵר לְמַה שֶּׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: