מִנְיָן שֶׁהוּא סָמוּךְ לְאַרְבָּעִים. שֶׁגּוֹרֵם לוֹמַר אַחֲרָיו אַרְבָּעִים, דְּהַיְנוּ תֵּשַׁע וּשְׁלֹשִׁים. אִי הֲוָה כְתִיב אַרְבָּעִים בְּמִסְפָּר, הֲוָה אֲמֵינָא אַרְבָּעִים בְּמִנְיָנָא, הַשְׁתָּא דִכְתִיב בְּמִסְפָּר אַרְבָּעִים, בְּמִסְפָּר הַגּוֹרֵם לוֹמַר אַחֲרָיו אַרְבָּעִים, דְּהַיְנוּ תֵּשַׁע וּשְׁלֹשִׁים: וְהֵיכָן הוּא לוֹקֶה אֶת הַיְתֵרָה. שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְהִשְׁתַּלֵּשׁ. דְּתֵשַׁע וּשְׁלֹשִׁים רְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּלֵּשׁ, שְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו וּשְׁתֵּי יָדוֹת אַחַת עַל כָּתֵף זוֹ וְאַחַת עַל כָּתֵף זוֹ, וְזוֹ שֶׁל אַרְבָּעִים הֵיכָן לוֹקֶה אוֹתָהּ: בֵּין כְּתֵפָיו. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

אֵין אוֹמְדִין אוֹתוֹ וְכוּ'. שֶׁכָּל הַלּוֹקִין בְּבֵית דִּין הָיוּ צְרִיכִין לְאָמְדָן בִּתְחִלָּה שֶׁלֹּא יָמוּתוּ מֵחֲמַת הַהַכָּאוֹת. מִדִּכְתִיב לֹא יוֹסִיף, מִכְּלָל שֶׁאִם צָרִיךְ לִגְרֹעַ גּוֹרְעִין: אֶלָּא בְמַכּוֹת הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּלֵּשׁ. וְאֵין מוֹסִיפִין לְעוֹלָם עַל הָאֹמֶד: אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל אַרְבָּעִים. חָסֵר אַחַת. אֶלָּא לִישְׁנָא דִּקְרָא נָקַט: אֲמָדוּהוּ אֹמֶד אֶחָד. לִשְׁתֵּי מַלְקֻיּוֹת. כְּגוֹן אֲמָדוּהוּ לִלְקוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם: וְאִם לָאו. שֶׁלֹּא אֲמָדוּהוּ אֶלָּא לְמַלְקוּת אַחַת: