וְהַקּוֹרֵא קוֹרֵא. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יט) בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה, בִּקְרִיאָה תְהֵא, שֶׁקּוֹרִין עָלָיו אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת וְגוֹ'. וְגָדוֹל שֶׁבַּדַּיָּנִים קוֹרֵא, וְהַסָּמוּךְ לוֹ מוֹנֶה, וְהַשְּׁלִישִׁי אוֹמֵר עַל כָּל הַכָּאָה וְהַכָּאָה. וּמִצְוָה עַל הַקּוֹרֵא לְצַמְצֵם לְהַשְׁלִים הַמִּקְרָאוֹת בְּסוֹף הַמַּלְקוֹת, וְאִם לֹא צִמְצֵם חוֹזֵר וְקוֹרֵא פַּעַם שְׁנִיָּה וּמְמַהֵר לִקְרֹא וּלְהַשְׁלִים כְּשֶׁיַּשְׁלִים הַמַּלְקֶה לְהַלְקוֹת: וְאִם מֵת תַּחַת יָדוֹ פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁמַּכֵּהוּ בִרְשׁוּת: הוֹסִיף לוֹ. כְּגוֹן דְּטָעָה בְמִנְיָנָא: נִתְקַלְקֵל. שֶׁהוֹצִיא רֶעִי מֵחֲמַת הַהַכָּאָה: פָּטוּר. דִּכְתִיב (דְּבָרִים כה) וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ, וַהֲרֵי נִקְלָה, שֶׁנִּתְלַכְלֵךְ: וְאִשָּׁה אַף בְּמַיִם. דְּבָשְׁתָּהּ מְרֻבָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

נִפְטְרוּ מִידֵי כְרֵתָתָן. אִם עָשׂוּ תְשׁוּבָה: הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אִית דִּמְפָרְשֵׁי דְּעַל חַיָּבֵי כְרֵתוֹת שֶׁלָּקוּ קָאָמַר, מִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו הַדִּין וְעָשָׂה מִצְוָה כְּשֶׁלָּקָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּנָּתֵן לוֹ נַפְשׁוֹ וְיִפָּטֵר מִידֵי כָרֵת, שֶׁמִּדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה עַל מִדַּת פֻּרְעָנוּת. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי דְּמִלְּתָא בְאַנְפֵּי נַפְשַׁהּ קָאָמַר, לְהוֹדִיעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת, קַל וָחֹמֶר מֵעָנְשָׁן שֶׁל עֲבֵרוֹת: מִמְּקוֹמוֹ הוּא לָמֵד. מֵחַיָּבֵי כְרֵתוֹת דְּאָיְרֵי בְהוּ אָנוּ לְמֵדִין שֶׁהַיּוֹשֵׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה מַעֲלִין עָלָיו שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. דִּכְתִיב בָּעֲרָיוֹת (וַיִּקְרָא יח) וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת, וְאוֹמֵר (שָׁם) אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, וּסְמִיךְ לֵיהּ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה, הֲרֵי שֶׁמִּי שֶׁיּוֹשֵׁב וְאֵינוֹ מְגַלֶּה עֶרְוָה הַכָּתוּב קוֹרְאוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה, וּכְתִיב בֵּיהּ וָחַי בָּהֶם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהֶעֱנִישׁ כָּרֵת בְּמִי שֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרָה. וְזֶה דַוְקָא בְּמִי שֶׁבָּא עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְכָבַשׁ יִצְרוֹ וְלֹא עֲשָׂאָהּ, כְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק וְכַיּוֹצֵא בוֹ: