מְצַוֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם וְכוּ'. וְהוּא שֶׁיֹּאמַר מְצַוֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם בִּשְׁבוּעָה, אוֹסֶרְכֶם אֲנִי בִּשְׁבוּעָה: הַמְקַלֵּל בְּכֻלָּם. מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם בְּאֶחָד מֵהֶם: רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב. סְקִילָה: וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. דְּעַל שֵׁם הַמְיֻחָד דַּוְקָא בִּסְקִילָה, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כד) בְּנָקְבוֹ שֵׁם יוּמָת. וְעַל הַכִּנּוּיִים בְּאַזְהָרָה דֵּאלֹהִים לֹא תְקַלֵּל (שְׁמוֹת כב). וּבִשְׁבוּעַת הָעֵדוּת מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי מֵאִיר דְּחַיָּב עַל הַכִּנּוּיִים כְּמוֹ שֶׁחַיָּב עַל הַשֵּׁם הַמְיֻחָד. דְּבִשְׁבוּעַת [עֵדוּת] כְּתִיב (וַיִּקְרָא ה) וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה: הַמְקַלֵּל עַצְמוֹ. דִּכְתִיב (דְּבָרִים ד) הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, וְכָל הִשָּׁמֶר פֶּן וְאַל אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה: וְהַמְקַלֵּל חֲבֵרוֹ. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יט) לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ, אֲפִלּוּ חֵרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְלֹא קָפֵיד אַקִּלְלָתוֹ לֹא תְקַלֵּל, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר כָּל אָדָם דְּשָׁמַע וְקָפֵיד: יַכְּכָה אֱלֹהִים וְכֵן יַכְּכָה אֱלֹהִים. אִם אָמַר לָעֵדִים יַכְּכָה אֱלֹהִים אִם לֹא תְעִידוּנִי. אוֹ שֶׁשָּׁמַע אֶחָד שֶׁקּוֹרֵא בַקְּלָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יַכְּכָה אֱלֹהִים, וְאָמַר הוּא לָעֵדִים וְכֵן יַכְּכָה אֱלֹהִים אִם לֹא תְעִידוּנִי. אוֹ שֶׁאָמַר אַל יַכְּכָה אֱלֹהִים אִם תְּעִידוּנִי. אוֹ יְבָרֶכְךָ ה' אִם תְּעִידוּנִי. וְיֵיטִיב לְךָ אֱלֹהִים אִם תְּעִידוּנִי. בְּכָל אֵלּוּ רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב, דְּמִכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן, אַל יַכְּכָה אֱלֹהִים אִם תְּעִידוּנִי, הָא אִם לֹא תְעִידוּנִי יַכְּכָה. וְכֵן יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים אִם תְּעִידוּנִי, הָא אִם לֹא תְעִידוּנִי יְקַלֶּלְךָ. וּבְכָל אֵלּוּ אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:

שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן. בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים. אַיְדֵי דְתָנָא בִשְׁבוּעַת הָעֵדוּת בַּאֲנָשִׁים וְלֹא בְנָשִׁים, תָּנָא נַמִּי הָכָא לְכֻלְּהוּ: בִּקְרוֹבִים. שֶׁבַּעַל הַפִּקָּדוֹן קָרוֹב לָזֶה שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ: בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי בֵית דִּין. אִם מִפִּי עַצְמוֹ נִשְׁבַּע, שֶׁהוֹצִיא שְׁבוּעָה מִפִּיו אוֹ שֶׁעָנָה אָמֵן אַחַר הַשְּׁבוּעָה וְאַחַר כָּךְ הוֹדָה, חַיָּב קָרְבָּן. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא ה) וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ, כָּל דְּהוּ: וּמִפִּי אֲחֵרִים. וְלֹא עָנָה אָמֵן. כְּגוֹן מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁתַּחֲזִיר לִי פִקְדוֹנִי, וְאָמַר אֵין לְךָ בְיָדִי כְלוּם, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּכְפֹּר בְּבֵית דִּין: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים וְכוּ'. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: וְחַיָּב עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה. דְּלֹא כְתִיב בָּהּ וְנֶעְלַם. זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה, שֶׁזָּכוּר עַל הַפִּקָּדוֹן וְיוֹדֵעַ שֶׁמִּתְחַיֵּב עַל כְּפִירָתוֹ קָרְבָּן: וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הַפִּקָּדוֹן. שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁחַיָּב בִּשְׁבוּעָה זוֹ קָרְבָּן, אֲבָל זָכוּר הוּא שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ: בְּכֶסֶף שְׁקָלִים. הַקָּנוּי בִּשְׁנֵי סְלָעִים. דְּהָכִי כְתִיב גַּבֵּי אֵיל אָשָׁם (וַיִּקְרָא ה), בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף שְׁקָלִים: