הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְּסִינַי דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו, וְהֶרְאָהוּ שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר, לְרַחֵק וּלְקָרֵב, לְבָרֵר סְפֵק מִשְׁפָּחוֹת הַמְטֻמָּעוֹת מִי נִטְמָע וּמִי לֹא נִטְמָע, אֶלָּא יַנִּיחֵם וְהֵם כְּשֵׁרִים לֶעָתִיד לָבֹא, דַּהֲלָכָה הִיא מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה נִטְמְעָה: אֶלָּא לְרַחֵק הַמְקֹרָבִים בִּזְרוֹעַ. שֶׁהַכֹּל מַחֲזִיקִים אוֹתָן בִּפְסוּלִים, אֶלָּא שֶׁנִּתְקָרְבוּ בִּזְרוֹעַ. אֲבָל מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא נוֹדַע פְּסוּלָהּ, יַנִּיחֶנָּה בְּכַשְׁרוּתָהּ: בֵּית צְרִיפָה. כָּךְ שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה: וְרִחֲקָהּ. הִכְרִיז עֲלֵיהֶן שֶׁהֵן פְּסוּלִין: בֶּן צִיּוֹן. אֱינָשׁ אַלִּימָא הֲוָה וּבַעַל זְרוֹעַ: וְעוֹד מִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת הָיְתָה שָׁם. שֶׁהָיְתָה פְּסוּלָה: וְקֵרְבָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. וְהִכְרִיז עֲלֵיהֶן שֶׁהֵן כְּשֵׁרִים לְהִתְחַתֵּן בָּהֶם. וְחָס הַתַּנָּא עַל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת וְלֹא הִזְכִּיר שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה הַפְּסוּלָה שֶׁקֵּרְבָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה הַכְּשֵׁרָה, לְלַמֶּדְךָ כַּמָּה צָרִיךְ אָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ, וְלִהְיוֹת כּוֹסֶה קָלוֹן. אִם כָּךְ בִּפְסוּלִים, כָּל שֶׁכֵּן בִּכְשֵׁרִים: כְּגוֹן אֵלּוּ. שֶׁכַּשְׁרוּתָן וּפַסְלוּתָן יְדוּעָה, אֶלָּא שֶׁנִּתְרַחֲקוּ בִּזְרוֹעַ וְנִתְקָרְבוּ בִּזְרוֹעַ: לְקָרֵב אֲבָל לֹא לְרַחֵק. הַמִּשְׁפָּחָה הַכְּשֵׁרָה שֶׁנִּתְרַחֲקָה בִּזְרוֹעַ, הוּא מְקָרֵב. אֲבָל אֵינוֹ מְרַחֵק אוֹתָהּ שֶׁנִּתְקָרְבָה בִּזְרוֹעַ: שֶׁנֶּאֱמַר וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים. שֶׁעָתִיד לוֹמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ זֶה מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל זֶה. וּלְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָבוֹת אֵלּוּ הַחֲכָמִים, וּבָנִים אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים, שֶׁיִּהְיֶה לֵב כֻּלָּן שָׁוֶה וְלֹא יִפֹּל בֵּינֵיהֶן מַחֲלֹקֶת:

לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם. שֵׁם כִּנּוּי לִגְנַאי לְחַגֵּיהֶם וּלְמוֹעֲדֵיהֶם: לָשֵׂאת וְלָתֵת. לִמְכֹּר וְלִקְנוֹת. מִשּׁוּם דְּאָזְלֵי וּמוֹדוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּיוֹם אֵידָם: לְהַשְׁאִילָן. בְּהֵמָה וְכֵלִים, מִידֵי דְהַדְרָא בְעֵינָא: לְהַלְוֹתָם. מָעוֹת. דְּלֹא הַדְרֵי בְעֵין, דְּמִלְוָה לְהוֹצָאָה נִתְּנָה: לְפָרְעָן. כְּשֶׁהֵן נִפְרָעִים אָזְלוּ וּמוֹדוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה בְיוֹם אֵידָם: מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵצֵר. עַל מְעוֹתָיו שֶׁאֵינָם חוֹזְרִים לוֹ, וְלֹא אָזֵיל וּמוֹדֶה: שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמָן. לְמָחָר בְּיוֹם אֵידוֹ, וְאָזֵיל וּמוֹדֶה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְדַוְקָא בְמִלְוָה בִשְׁטָר אָסוּר לְהִפָּרַע מֵהֶם, אֲבָל בְּמִלְוָה עַל פֶּה שָׁרֵי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמַצִּיל מִיָּדָם: