גּוֹי שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בְּצַד הַבּוֹר שֶׁל יַיִן, אִם יֶשׁ לוֹ עָלָיו מִלְוָה, אָסוּר. אֵין לוֹ עָלָיו מִלְוָה, מֻתָּר. נָפַל לַבּוֹר וְעָלָה, וּמְדָדוֹ בַקָּנֶה, הִתִּיז אֶת הַצִּרְעָה בַקָּנֶה אוֹ שֶׁהָיָה מְטַפֵּחַ עַל פִּי חָבִית מְרֻתַּחַת, בְּכָל אֵלּוּ הָיָה מַעֲשֶׂה, וְאָמְרוּ יִמָּכֵר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. נָטַל אֶת הֶחָבִית וּזְרָקָהּ בַּחֲמָתוֹ לַבּוֹר, זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וְהִכְשִׁירוּ:
הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נָכְרִי וְנוֹתְנוֹ בִרְשׁוּתוֹ בְּבַיִת הַפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, בְּעִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרְאֵלִים, מֻתָּר. בְּעִיר שֶׁכֻּלָּהּ גּוֹיִם, אָסוּר, עַד שֶׁיּוֹשִׁיב שׁוֹמֵר. וְאֵין הַשּׁוֹמֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס, מֻתָּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, כָּל רְשׁוּת גּוֹיִם אַחַת הִיא:
ברטנורא
הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נָכְרִי. יִשְׂרָאֵל שֶׁדָּרַךְ עֲנָבִים שֶׁל נָכְרִי בְּכַשְׁרוּת כְּדֵי לְמָכְרוֹ לְיִשְׂרָאֵל, וְאֵינוֹ נוֹתֵן מָעוֹת לַנָּכְרִי עַד שֶׁיִּמְכְּרֶנּוּ לְאַחַר זְמָן: וְנוֹתְנוֹ בִרְשׁוּתוֹ. שֶׁל נָכְרִי: בְּעִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ נָכְרִים וְיִשְׂרְאֵלִים מֻתָּר. דְּמִרְתַּת נָכְרִי דִּלְמָא חָזוּ לֵיהּ הָנָךְ יִשְׂרָאֵל דְּעָבְרֵי בִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמַפְסִידְנָא. וַאֲפִלּוּ אֵין מַפְתֵּחַ וְחוֹתָם, שָׁרֵי. וְהוּא שֶׁאֵין לוֹ מִלְוָה עַל אוֹתוֹ יַיִן, כְּגוֹן שֶׁכָּתַב לוֹ הִתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ, כִּדְאָמְרִינַן לְקַמָּן: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר כָּל רְשׁוּת נָכְרִי אַחַת הִיא. פְּלֻגְתָּא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר וְתַנָּא קַמָּא, דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר כְּשֶׁהִנִּיחַ יִשְׂרָאֵל יַיִן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל נָכְרִי בַּעַל הַיַּיִן, הוּא דְבָעִינַן שֶׁיְּהֵא הַבַּיִת פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְעִיר שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְנָכְרִים דָּרִים בָּהּ. אֲבָל בִּרְשׁוּת נָכְרִי אַחֵר שֶׁאֵינוֹ בַּעַל הַבַּיִת, אֲפִלּוּ בְעִיר שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל דָּרִים בָּהּ, שָׁרֵי. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, כָּל רְשׁוּת נָכְרִי אַחַת הִיא, וְכִי הֵיכִי דְבִרְשׁוּת הַנָּכְרִי בַּעַל הַיַּיִן אָסוּר אֶלָּא בְעִיר שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְנָכְרִים דָּרִים בָּהּ וְהַבַּיִת פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, הָכִי נַמִּי בִּרְשׁוּת נָכְרִי אַחֵר, צָרִיךְ עִיר שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְנָכְרִים דָּרִים בָּהּ וּבַיִת פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. וּבִזְמַן שֶׁמַּפְתֵּחַ וְחוֹתָם בְּיַד יִשְׂרָאֵל, בֵּין בִּרְשׁוּת בַּעַל הַיַּיִן בֵּין בִּרְשׁוּת נָכְרִי אַחֵר, מֻתָּר לְדִבְרֵי הַכֹּל:
ברטנורא
אִם יֶשׁ לוֹ עָלָיו מִלְוָה אָסוּר. אִם יֵשׁ לוֹ עַל הַיַּיִן מִלְוָה, שֶׁזֶּה הַיַּיִן מְשֻׁעְבָּד לוֹ בְחוֹבוֹ, אָז הוּא כְמָמוֹנוֹ וְנָגַע בֵּיהּ לִרְאוֹת הֵיאַךְ הוּא: נָפַל. הַנָּכְרִי לְבוֹר מָלֵא יַיִן: וְעָלָה. מֵת. אַף עַל גַּב דְּנָגַע בְּשָׁעָה שֶׁנָּפַל אֵינוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה, הוֹאִיל וְלֹא נִתְכַּוֵּן לִגַּע. אֲבָל עָלָה חַי, בַּעֲלִיָּתוֹ אוֹסְרוֹ, מִשּׁוּם דְּמוֹדֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה עַל שֶׁנִּצּוֹל: וּמְדָדוֹ בַקָּנֶה. אוֹ שֶׁהָיָה הַנָּכְרִי מוֹדֵד יֵינוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּקָנֶה: וְהִתִּיז. אוֹ שֶׁהִתִּיז הַנָּכְרִי אֶת הַצִּרְעָה מִיֵּינוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי הַקָּנֶה וְלֹא נָגַע בְּיָדָיו בַּיַּיִן: הַמְּרֻתַּחַת. שֶׁהָיְתָה הֶחָבִית מַעֲלָה רְתִיחוֹת, וְטָפַח הַנָּכְרִי בְיָדוֹ עַל הָרְתִיחוֹת, אֵין דֶּרֶךְ נִסּוּךְ בְּכָךְ: וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וְהִכְשִׁירוּ. אַף בִּשְׁתִיָּה: