הַתְּכֵלֶת אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת הַלָּבָן. אַף עַל גַּב דְּמִצְוָה לָתֵת שְׁנֵי חוּטִין שֶׁל תְּכֵלֶת וּשְׁנֵי חוּטִין שֶׁל לָבָן, אוֹ חוּט אֶחָד שֶׁל תְּכֵלֶת וּשְׁלֹשָׁה חוּטִים שֶׁל לָבָן, אֲפִלּוּ הָכִי אֵין זֶה מְעַכֵּב אֶת זֶה, וְאִם נָתַן אַרְבַּעְתָּן [שֶׁל תְּכֵלֶת אוֹ אַרְבַּעְתָּן] שֶׁל לָבָן, יָצָא: תְּפִלָּה שֶׁל יָד אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת שֶׁל רֹאשׁ. רַמְבַּ"ם כָּתַב, דַּוְקָא שֶׁשְּׁתֵּיהֶן מְצוּיִין אֶצְלוֹ, אֲבָל אִם אֵין מְצוּיָה אֶצְלוֹ אֶלָּא אַחַת מֵהֶן, לֹא יָנִיחַ הָאַחַת עַד שֶׁיִּמְצָא הָאַחֶרֶת, גָּזְרִינַן שֶׁמָּא יִטְעֶה וְיִסְמֹךְ עַל אַחַת תָּמִיד. וְזֶה דְּלֹא כְּהִלְכָתָא, דְּמַאן דְּאָמַר הָכִי בַּגְּמָרָא [מְנָחוֹת מד.] הָדַר בֵּיהּ מִכֹּחַ מַה שֶּׁהִקְשׁוּ לוֹ וְאֶלָּא מַאן דְּלֵית לֵיהּ תַּרְתֵּי מִצְוֹת חֲדָא מִצְוָה נַמִּי לֹא לַעֲבֵיד, בִּתְמִיָּה. וַהֲלָכָה, בֵּין שֶׁשְּׁנֵיהֶן מְצוּיִין אֶצְלוֹ בֵּין שֶׁאֵין מְצוּיִין אֶצְלוֹ, אֵינָן מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, וְכֵן הוֹרוּ כָּל רַבּוֹתַי הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה: הַסֹּלֶת וְהַשֶּׁמֶן. שֶׁל מִנְחַת נְסָכִים: אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַיַּיִן. שֶׁל נְסָכִים. שֶׁאִם הֵבִיאוּ אֶת הַיַּיִן בְּלֹא סֹלֶת וְשֶׁמֶן, מְנַסְּכוֹ: הַמַּתָּנוֹת שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. כְּגוֹן אַרְבַּע מַתָּנוֹת שֶׁל חַטָּאת: אֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. שֶׁאִם לֹא נָתַן אֶלָּא אַחַת, כִּפֵּר. דִּכְתִיב (דְּבָרִים יב) וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ, שְׁפִיכָה אַחַת מַשְׁמַע:

הַפָּרִים וְהָאֵילִים וְהַכְּבָשִׂים. הָנָךְ דִּכְתִיבֵי בְּפָרָשַׁת אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה וּפַר בֶּן בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם, הַבָּאִים עִם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל עֲצֶרֶת, אֵינָם מְעַכְּבִים. הַפָּרִים שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים שֶׁל מוּסָפִים שֶׁל עֲצֶרֶת הַכְּתוּבִים בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס. שֶׁאֵין [שְׁנֵי] פָּרִים שֶׁל מוּסָפִים מְעַכְּבִין הַפָּר שֶׁל שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֹא הַפָּר שֶׁל שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מְעַכֵּב שְׁנֵי פָּרִים שֶׁל מוּסָפִים. וְכֵן שְׁנֵי אֵילִים שֶׁל שְׁתֵּי הַלֶּחֶם אֵינָן מְעַכְּבִין הָאַיִל אֶחָד שֶׁל מוּסָפִים, וְלֹא אַיִל אֶחָד שֶׁל מוּסָפִים מְעַכֵּב שְׁנֵי הָאֵילִים שֶׁל שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. וְכֵן הַכְּבָשִׂים אֵין מְעַכְּבִין אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אִם הָיוּ לָהֶם פָּרִים מְרֻבִּין. כְּלוֹמַר, דָּמִים כְּדֵי לִקְנוֹת פָּרִים כְּדֵי צָרְכָּן, וְלֹא הָיוּ לָהֶם דָּמִים לִקְנוֹת נְסָכִים, יָבִיאוּ פַר אֶחָד וּנְסָכָיו. וּמַפִּיק לָהּ מִקְּרָא דִּכְתִיב (יְחֶזְקֵאל מו) אֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל יַעֲשֶׂה מִנְחָה וְלַכְּבָשִׂים כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ, וְכִי מִדַּת פָּרִים וְאֵילִים אַחַת הִיא, וַהֲלֹא מִנְחַת פָּרִים שְׁלֹשָׁה עִשָּׂרוֹן וּמִנְחַת אֵילִים שְׁנֵי עִשָּׂרוֹן, אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁמּוּטָב לְהָבִיא פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד עִם אֵיפָתוֹ, מִדָּה הָרְאוּיָה לוֹ, מִלְּהָבִיא פָּרִים מְרֻבִּים וְאֵילִים מְרֻבִּים בְּלֹא מִנְחָתָם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: