שָׁחַט חַיָּה יְכַסֶּנָּה וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט אֶת הָעוֹף. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יז) חַיָּה אוֹ עוֹף, הִפְסִיק זֶה מִזֶּה, לְהַטְעִין כִּסּוּי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְרַבָּנָן סָבְרֵי, הַאי אוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ לְחַלֵּק, דְּאִי לָאו אוֹ הֲוָה אֲמֵינָא אֵין צָרִיךְ כִּסּוּי אֶלָּא אִם כֵּן שָׁחַט שְׁנֵיהֶם. וְהַכֹּל מוֹדִים דִּלְעִנְיַן בְּרָכָה אֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא בְּרָכָה אַחַת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: וְרָאָהוּ אַחֵר חַיָּב לְכַסּוֹת. דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת כִּסּוּי הַדָּם, וָאוֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, מִצְוָה זוֹ תְּהֵא עַל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: כִּסָּהוּ הָרוּחַ חַיָּב לְכַסּוֹת. וְלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁחָזַר וְנִתְגַּלָּה, אֲבָל לֹא חָזַר וְנִתְגַּלָּה פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת:

נִתְעָרֵב בְּיַיִן. שֶׁהוּא אָדֹם וְאֵין מַרְאֵה הַדָּם נִכָּר בּוֹ: רוֹאִין אוֹתוֹ. יַיִן: כְּאִלּוּ הוּא מָיִם. וְאִם הָיָה מַרְאִית דָּם נִכָּר בַּמַּיִם כְּשִׁעוּר זֶה, חַיָּב לְכַסּוֹת: נִתְעָרֵב בְּדַם בְּהֵמָה. דְּלָאו בַּר כִּסּוּי הוּא, וְרֻבּוֹ דַּם בְּהֵמָה: אוֹ בְדַם הַחַיָּה. בְּדַם הֶקֵּז שֶׁל חַיָּה: רוֹאִין אוֹתוֹ. שֶׁאֵינוֹ טָעוּן כִּסּוּי: כְּאִלּוּ הוּא מָיִם. וְאִם הָיָה הַדָּם הַזֶּה שֶׁל שְׁחִיטַת חַיָּה וָעוֹף נִכָּר בּוֹ, חַיָּב לְכַסּוֹת: אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם. וַאֲפִלּוּ אֵין מַרְאִית דָּם נִכֶּרֶת בַּמַּיִם כְּמוֹת דַּם בְּהֵמָה זֶה, אֵין דַּם הַחַיָּה בָּטֵל. דְּקָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה מִין בְּמִינוֹ לֹא בָטֵל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: