וְאֵין יָדוּעַ מַה הִפִּילָה. אִם צוּרַת אָדָם וְחַיֶּבֶת, אִם דָּגִים וַחֲגָבִים וּפְטוּרָה. מְבִיאָה קָרְבָּן שְׁתֵּי תוֹרִים אֶחָד לְעוֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת. עַל שֶׁל עוֹלָה מַתְנָה וְאוֹמֶרֶת, אִם מִין חוֹבָה יָלַדְתִּי, תְּהֵא לְחוֹבָתִי, וְאִם לָאו, תְּהֵא עוֹלַת נְדָבָה. אֲבָל חַטָּאת, לֹא מַצְיָא לְאַתְנוֹיֵי, דְּאֵין חַטָּאת נְדָבָה, וּמַיְתָא בְּסָפֵק, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל, דְּשֶׁמָּא לָאו בַּת קָרְבָּן הִיא, וּמְלִיקָתָהּ כִּנְבֵלָה בְּעָלְמָא. וּמִשּׁוּם חֻלִּין בָּעֲזָרָה, לֹא אִכְפַּת לָן, דְּכֵיוָן דְּאֵין לַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא דָּמָהּ לָא חֲשִׁיב אֲכִילָה: וְכֵן שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁהִפִּילוּ. בְּמַחֲבוֹא: אַחַת מִין פְּטוּר. כְּמִין דָּגִים וַחֲגָבִים: וְאַחַת מִין חוֹבָה. סַנְדָּל אוֹ שִׁלְיָא. וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִפִּילָה מִין חוֹבָה. מְבִיאִים כָּל אַחַת שְׁתֵּי תוֹרִים וְאֵינוֹ נֶאֱכָל: אֵימָתַי, אֵינוֹ נֶאֱכָל: בִּזְמַן שֶׁהָלְכוּ. שֶׁהֵבִיאוּ קִנֵּיהֶן לַכֹּהֵן וְהָלְכוּ לְדַרְכָּן וְאֵין יְכוֹלִים לְהַתְנוֹת. אֲבָל אִם שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת כְּאַחַת, מְבִיאוֹת חַטָּאת אַחַת וּמַתְנוֹת בֵּינֵיהֶן, אִם אֲנִי הַחַיֶּבֶת, הֲרֵי הוּא שֶׁלִּי [וְחֶלְקֵךְ מָחוּל לִי]. וְאִם אַתְּ הַחַיֶּבֶת, הֲרֵי הוּא שֶׁלָּךְ [וְחֶלְקִי מָחוּל לָךְ], וְאוֹתוֹ חַטָּאת קָרֵב וְנֶאֱכָל. דְּדַוְקָא חַטָּאת שֶׁבָּא עַל חֵטְא אֵין תְּנַאי מוֹעִיל בּוֹ, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא ד) אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ, אֲבָל הָכָא דְּכִי קָא מַיְתִין נָשִׁים קָרְבָּן לְאִשְׁתְּרוֹיֵי בַּאֲכִילַת קָדָשִׁים הוּא, מַיְתִין וּמַתְנְיָן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

גְּנִינִים. גְּוָנִים. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי כְּמִין תּוֹלָעִים: הַמַּפֶּלֶת יוֹם אַרְבָּעִים. דְּעַד שֶׁיַּעַבְרוּ אַרְבָּעִים יוֹם לְהֶרְיוֹנָהּ הָוֵי מַיָּא בְּעָלְמָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן מְחַיֵּב בְּיוֹצֵא דֹפֶן. דִּכְתִיב (שָׁם יב) וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד, וַהֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב וְאִם נְקֵבָה הִיא, אֶלָּא רִבָּה לָהּ לֵידָה אַחֶרֶת, וּמַאי הִיא, יוֹצֵא דֹּפֶן. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר, אָמַר קְרָא (שָׁם) אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה, עַד שֶׁתֵּלֵד מִמָּקוֹם שֶׁמַּזְרַעַת: