תַּנּוּר שֶׁנִּטְמָא, כֵּיצַד מְטַהֲרִין אוֹתוֹ. חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה, וְגוֹרֵר אֶת הַטְּפֵלָה עַד שֶׁיְּהֵא בָאָרֶץ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ לִגְרֹר אֶת הַטְּפֵלָה, וְלֹא עַד שֶׁיְּהֵא בָאָרֶץ, אֶלָּא מְמַעֲטוֹ מִבִּפְנִים אַרְבָּעָה טְפָחִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, וְצָרִיךְ לְהַסִּיעוֹ. חִלְּקוֹ לִשְׁנַיִם, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַגָּדוֹל טָמֵא וְהַקָּטָן טָהוֹר. חֲלָקוֹ לִשְׁלֹשָׁה, אֶחָד גָּדוֹל כִּשְׁנַיִם, הַגָּדוֹל טָמֵא, וּשְׁנַיִם הַקְּטַנִּים טְהוֹרִין:
חֲתָכוֹ חֻלְיוֹת לְרָחְבּוֹ, פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים, טָהוֹר. מֵרְחוֹ בְטִיט, מְקַבֵּל טֻמְאָה מִשֶּׁיַּסִּיקֶנּוּ כְּדֵי לֶאֱפוֹת בּוֹ סֻפְגָּנִין. הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת הַטְּפֵלָה וְנָתַן חֹל אוֹ צְרוֹר בֵּינְתַיִם, בָּזֶה אָמְרוּ, הַנִּדָּה וְהַטְּהוֹרָה אוֹפוֹת בּוֹ וְהוּא טָהוֹר:
ברטנורא
חֲתָכוֹ חֻלְיוֹת לְרָחְבּוֹ. כְּמוֹ שֶׁחוֹתֵךְ שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל קָנֶה: פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים. אִם יֵשׁ בְּחֻלְיָא פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים וּבָאָה מִתַּנּוּר גָּדוֹל דְּלֵיכָּא רֻבָּא, טָהוֹר. אֲבָל אִיכָּא אַרְבָּעָה טְפָחִים, טָמֵא, אַף עַל גַּב דַּהֲוֵי מִעוּט: מֵרְחוֹ בְטִיט. בָּעֵי הֶסֵּק כְּתַנּוּר חָדָשׁ: הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת הַטְּפֵלָה. טִפּוּל שֶׁל טִיט שֶׁעָשָׂה, לֹא חִבְּרוֹ לַתַּנּוּר אֶלָּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ: וְנָתַן חֹל אוֹ צְרוֹר. בֵּין הַטְּפֵלָה לַתַּנּוּר, וְעַל יְדֵי כָּךְ הַתַּנּוּר מְקַיֵּם חֻמּוֹ וְאוֹפִים בּוֹ: הַנִּדָּה וְהַטְּהוֹרָה אוֹפוֹת בּוֹ. דְּלָא חֲשִׁיבָא הַטְּפֵלָה חִבּוּר לַתַּנּוּר, כֵּיוָן שֶׁהִיא מְרֻחֶקֶת מִמֶּנּוּ: וְהוּא טָהוֹר. שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה:
ברטנורא
תַּנּוּר שֶׁנִּטְמָא. הַתַּנּוּר עָשׂוּי כִקְדֵרָה גְדוֹלָה שֶׁאֵין לָהּ שׁוּלַיִם וּמִטַּלְטֵל, וּכְשֶׁבָּא לְקָבְעוֹ מְחַבְּרוֹ בָאָרֶץ וּמְדַבֵּק טִיט מִבַּחוּץ וּמְעַבֵּהוּ כְדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר חֻמּוֹ, וְקָרֵי לַהּ טְפֵלָה, שֶׁמְּטַפְּלָהּ וּמְחַבְּרָהּ לוֹ: כֵּיצַד מְטַהֲרִים אוֹתוֹ. כַּמָּה תְהֵא שְׁבִירָתוֹ וּתְהֵא מְטַהַרְתּוֹ: חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה. לַכְּלִי עַצְמוֹ מִבִּפְנִים. דְּאִי לִשְׁנַיִם, הַגָּדוֹל טָמֵא, דְּאִיכָּא רֻבָּא: וְגוֹרֵר אֶת הַטְּפֵלָה. שֶׁדָּבֵק עָלָיו, שֶׁגַּם הִיא מְחַבַּרְתּוֹ: עַד שֶׁיְּהֵא בָאָרֶץ. כְּלוֹמַר מַפִּילָהּ עַד הַקַּרְקַע. אִי נַמִּי, אַחוֹלְקוֹ קָאֵי, דְּלֹא סַגִּי בַחֲלֻקָּה עַד רֻבּוֹ, אֶלָּא חוֹלֵק עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַקַּרְקַע: וְלֹא עַד שֶׁיְּהֵא בָאָרֶץ. וְלֹא לְחַלְּקוֹ עַד לְמַטָּה סָמוּךְ לָאָרֶץ: אֶלָּא מְמַעֲטוֹ מִבִּפְנִים. עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אַרְבָּעָה טְפָחִים שֶׁהוּא שִׁעוּר תְּחִלָּתוֹ שֶׁל תַּנּוּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: צָרִיךְ לְהַסִּיעוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁחִלְּקוֹ, לֹא טָהֵר עַד שֶׁיַּפְרִיד הַחֲלָקִים זֶה מִזֶּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: הַגָּדוֹל טָמֵא. מִשּׁוּם דְּאִיכָּא רֻבּוֹ שֶׁל תַּנּוּר: