מַגַּע טְמֵא מֵת, שֶׁהָיוּ אֳכָלִין וּמַשְׁקִין לְתוֹךְ פִּיו, הִכְנִיס רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר טָהוֹר, טִמְּאוּהוּ. וְטָהוֹר שֶׁהָיוּ אֳכָלִין וּמַשְׁקִין לְתוֹךְ פִּיו וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר טָמֵא, נִטְמָאוּ. הָיָה אוֹכֵל דְּבֵלָה בְיָדַיִם מְסֹאָבוֹת, הִכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ פִּיו לִטֹּל אֶת הַצְּרוֹר, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם הָפַךְ, טָמֵא. אִם לֹא הָפַךְ, טָהוֹר. הָיָה פֻנְדְּיוֹן לְתוֹךְ פִּיו, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם לִצְמָאוֹ, טָמֵא:
הָאִשָּׁה שֶׁנָּטַף חָלָב מִדַּדֶּיהָ וְנָפַל לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, טָמֵא, שֶׁהַמַּשְׁקֶה מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן. הָיְתָה גוֹרַפְתּוֹ וְהִכַּתָּהּ הַקּוֹץ וְיָצָא מִמֶּנָּה דָם, אוֹ שֶׁנִּכְוָת וְנָתְנָה אֶצְבָּעָהּ לְתוֹךְ פִּיהָ, נִטְמָא:
ברטנורא
הָאִשָּׁה שֶׁנָּטַף חָלָב מִדַּדֶּיהָ. וְהִיא טְמֵאָה, וְחָלָב הַנּוֹטֵף מִדַּדֶּיהָ הָוֵי כְּמַשְׁקֶה שֶׁנָּגַע בָּהּ וְנַעֲשָׂה תְחִלָּה: שֶׁהַמַּשְׁקֶה מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן. וְאַף עַל גַּב דְּחָלָב הַנּוֹטֵף מִדַּדֶּיהָ שֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ הָיָה, דְּלֹא נִיחָא לָהּ, אֲפִלּוּ הָכִי נִטְמָא הַתַּנּוּר. דִּלְעִנְיַן הֶכְשֵׁר זְרָעִים דַּוְקָא בָעִינַן דְּנִיחָא לֵיהּ, אֲבָל לֹא לְטַמֵּא: הָיְתָה גוֹרַפְתּוֹ. שֶׁהָיְתָה גוֹרֶפֶת הַתַּנּוּר הַטָּמֵא לְהוֹצִיא אֶפְרוֹ: וְהִכָּהּ קוֹץ וְיָצָא מִמֶּנָּה דָם. וְדַם הַמַּכָּה חֲשִׁיב מַשְׁקֶה: וְנָתְנָה אֶצְבָּעָהּ לְתוֹךְ פִּיהָ. כְּדֶרֶךְ הַנִּכְוִים בְּאֶצְבָּעָם שֶׁנּוֹתְנִים אֶצְבָּעָם בְּפִיהֶם: נִטְמָא. גָּרְסִינַן. כְּלוֹמַר נִטְמָא הַתַּנּוּר מֵחֲמַת הָרֹק וְהַדָּם:
ברטנורא
מַגַּע טְמֵא מֵת. אָדָם שֶׁנָּגַע בִּטְמֵא מֵת וְנַעֲשָׂה רִאשׁוֹן, דִּטְמֵא מֵת הָוֵי אַב הַטֻּמְאָה וְעוֹשֶׂה הַנּוֹגֵעַ בּוֹ רִאשׁוֹן, וּמַשְׁקִין שֶׁבְּתוֹךְ פִּיו מְטַמְּאִין אֶת הַתַּנּוּר כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַאֲוִירוֹ. וְאַף עַל גַּב דְּהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ מְטַמְּאוֹ דְאֵין כְּלִי מְקַבֵּל טֻמְאָה אֶלָּא מֵאַב הַטֻּמְאָה, הֲרֵי זֶה אוֹמֵר מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי, כְּדִתְנַן בְּמַסֶּכֶת פָּרָה, דְּרַבָּנָן גָּזְרוּ עַל הַמַּשְׁקִים שֶׁיִּהְיוּ מְטַמְּאִים כֵּלִים, גְּזֵרָה מִשּׁוּם מַשְׁקֶה זָב וְזָבָה כִדְאָמְרִינַן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת. וָאֳכָלִים דְּנָקַט הָכָא, כְּדִי נָסְבָא, שֶׁהֲרֵי אֵין אֹכֶל מְטַמֵּא כְלִי, אֶלָּא מַשְׁקִים בִּלְבַד מְטַמְּאִים כֵּלִים. וּקְפִיצַת פִּיו אֵינָהּ מַצֶּלֶת, דְּאֵין צָמִיד פָּתִיל מַצִּיל עַל הַטֻּמְאָה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִלְּטַמֵּא אֲחֵרִים כְּדִתְנַן לְעֵיל, וּבַר מִן דֵּין הָא תַנְיָא בַתּוֹסֶפְתָּא דְכֵלִים הַכֹּל מַצִּילִים מִיַּד כְּלֵי חֶרֶס אֲפִלּוּ כְלֵי גְלָלִים וּכְלֵי אֲדָמָה חוּץ מִן הָאָדָם. הִלְכָּךְ, טָהוֹר שֶׁהָיוּ אֳכָלִים וּמַשְׁקִים לְתוֹךְ פִּיו וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר שֶׁהוּא טָמֵא, נִטְמְאוּ, דְּאֵין הָאָדָם מַצִּיל בְּצָמִיד פָּתִיל מִיַּד כְּלִי חֶרֶס: בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת. יָדַיִם שֶׁהֵם שְׁנִיּוֹת לַטֻּמְאָה וּפוֹסְלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה: הִכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ פִּיו. לִטֹּל אֶת הַצְּרוֹר שֶׁבְּפִיו, אוֹ כָּל מִידִי: רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. הַדְּבֵלָה. לְפִי שֶׁהַיָּדַיִם מְסֹאָבוֹת טִמְּאוּ אֶת הָרֹק לִהְיוֹת תְּחִלָּה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַשְׁקֶה, וְהָרֹק טִמֵּא אֶת הַדְּבֵלָה, דְּרִאשׁוֹן עוֹשֶׂה שֵׁנִי בְחֻלִּין: וְרַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. סָבַר כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יָצָא הָרֹק מִן הַפֶּה לָא חֲשִׁיב מַשְׁקֶה. וְרַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא, כְּשֶׁהָפַךְ הַדְּבֵלָה מִצַּד זֶה לְצַד זֶה בְתוֹךְ פִּיו, שֶׁנֶּעֱקָר הָרֹק. וּמְטַהֵר בְּלֹא הָפַךְ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא נֶעֱקַר לֹא נֶחְשָׁב מַשְׁקֶה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: