בתחילת המלחמה נכנסתי אל האדמו"ר, כדי שיבהיר לי על שום מה מתרגשות הצרות על ישראל
וכך ענה לי :
מן הפרשה הראשונה שבתורה למדנו זאת, הבל הצדיק וקין הרשע. והנה הבל הצדיק, דמו נשפך כמים, בעוד קין הרוצח חי ומתהלך בעולם (הרב אהרונסון)
כן, זאת היא תמצית משנתו של רבי דוד מסוכטשוב הי"ד זצצוק"ל לקבל ייסורים באהבה ועוד יותר בהבנה.
על פסגת הר גבוה נולד רבי דוד בורנשטיין הי"ד, הלא הוא בנו בכורו של השם משואל הנודע, ונכד לסבו בעל האבני –נזר ששמעם הלך וגדל במדינת פולין כולה
שלישי בשושלת הזהב של בית סוכטשוב המעטירה שהיוותה המשך מקורי וישיר לחתירה לאמת צרופה שנוסחה ולוטשה בבית מדרשו הבוער של הסבא הרמ"מ מקוצק.
רבי דוד היה חביב על סבו הגאון בעל האבני נזר וממנו ינק את משנת למדו המעמיקה. שבגר מעט נהפך להיות רבה של העיירה ויוגרוב, שם גם פתח ישיבה למצוינים ועילויים שהציבו את הישיבה בכותל המזרח של עולם התורה. אך הישיבה לא זכתה לאריכות ימים ושנים ובעקבות מלחמת עולם הראשונה נסגרה הישבה לצמיתות.
לאחר פטירת אביו בעל השם משמואל קבל האדמו"ר רבי דוד הי"ד על עצמו את נזר ההנהגה, כך גם פתח ישיבה חדשה בשם בית אברהם ע"ש סבו הנערץ. פשטותו לצד כושר מנהיגות הקנו לו תפקידים חשובים ומובילים, כאמור הוא היה חבר באגודת הרבנים בפולין וחבר מועצת התורה של אגודת ישראל ועוד.
אם כניסת הנאצים ללודז' נכנסו חיילים לביתו והתעללו בו ממשוכות, הרבי ברח לוורשה שם קיים סדר של תפילה ועובדת ה' גם בזמנים קשיים שהחושך מציף היה מלכד את השורות סביבו ומפיח חיים חדשים של תורה ועבודת ה'.
רבי דוד לא חסך מעצמו כל מאמץ ובמסירות נפש אמתית גם בעתות צרה ומצוק המשיך לערוך שולחנות (טיש) בהם היה מעריף על שומעי לקחו דברי תורה ומוסר ודברי התעוררות בשבת ובחג.
בחג הסוכות האחרון לחייו בתש"ג ערך שולחן חג כשאר מסביבו סחופים ודחופים נאספים שניים מעיר ואחד ממשפחה. אחד הנוכחים תיאר את החג במחיצתו של הרבי:
"הוזמנתי לשולחנו של הרבי והשתתפתי בסעודה. לאיש אחר נהפכתי באותו חג סוכות. באותם רגעים נגוזו ממוחי צוקות העיתים. עברתי לעולם אחר, מזוקק מהגשמיות. עדיין עולות באוזני נעימותיו בשוררו את פסוקי ספר קהלת, והוא מדגיש כל מילה ומתרגמה ליידיש. במשך החג השמיע את תורותיו ואמרותיו החסידיות, כאילו הוא שקוע בענייני שמיא בלבד" (בסתר רעם)
בח' כסליו תש"ג מחמת שבץ חמור נדם לבו הגדול, תושבי הגטו יצאו ללוותו בדרכו האחרונה ולחלוק כבוד למי שניסך בהם רצון להמשיך לחיות.
הוא נטמן בבית הגברות גשנה, אך מחמת השעה הדחוקה לא הוקמה מצבה על מקום קבורתו רק על פי מסורת יודעים שהוא נטמן בסמיכות קברו של בעל החמדת שלמה (רבה הגדול והראשון של וורשה)קרוב לפתח בית החיים.
ת.נ.צ.ב.ה