אֵין יוֹצְאִין בְּקָמֵעַ שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה, וְאִם הוּא מֻמְחֶה יוֹצְאִין בּוֹ. לָא שְׁנָא אִתְמְחֵי גַּבְרָא וְלֹא קַמֵעַ כִּגוֹן שֶׁכָּתַב לַחַשׁ אֶחָד בְּשָׁלֹשׁ אִגְּרוֹת, וְרִפְּאוּ שְׁלָשְׁתָּם שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם שֶׁאִתְמְחֵי גַּבְרָא לְאוֹתוֹ לַחַשׁ בְּכָל פַּעַם שֶׁיִּכְתְּבֶנּוּ אֲבָל לֹא לִשְׁאָר לְחָשִׁים, וְגַם אֵין הַקָּמֵעַ מֻמְחֶה אִם יִכְתְּבֶנּוּ אַחֵר, לָא שְׁנָא אִתְמְחֵי קָמֵיעַ וְלֹא גַּבְרָא כְּגוֹן שֶׁכָּתַב לַחַשׁ אֶחָד בְּאִגֶּרֶת וְרִפֵּא בּוֹ ג' פְּעָמִים שֶׁאוֹתָהּ אִגֶּרֶת מֻמְחֶה לְכָל אָדָם; וְכָל שֶׁכֵּן אִי אִתְמְחֵי גַּבְרָא וְקָמֵעַ כְּגוֹן שֶׁכָּתַב לַחַשׁ אֶחָד בְּג' אִגְּרוֹת וְכָל אַחַת הוֹעִילָה לְג' אֲנָשִׁים אוֹ לְאָדָם אֶחָד ג' פְּעָמִים, אִתְמְחֵי גַּבְרָא לְלַחַשׁ זֶה בְּכָל אִגֶּרֶת שֶׁיִּכְתְּבֶנּוּ וְאִתְמְחוּ אִגְּרוֹת הַלָּלוּ לְכָל אָדָם. הגה: וְדַוְקָא שֶׁבָּאוּ שְׁתֵּי הַמְחָאוֹת (כב) בְּיַחַד, אֲבָל אִם אִתְמְחֵי גַּבְרָא תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה קָמֵעַ וְרִפֵּא שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים לָא תָּלִינָן בְּהַמְחָאַת הַקָּמֵעַ (כג) רַק בְּהַמְחָאַת הַגַּבְרָא שֶׁכְּבָר אִתְחְזַק (הָגָ''א וְכֵן מַשְׁמָע מִתוס' מֵהַבֵּאוּר שֶׁכָּתַב בֵּית יוֹסֵף). אֲבָל אִם כָּתַב שְׁלֹשָׁה קְמֵעִים לְאָדָם אֶחָד וְרִפְּאוֹ שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, לֹא אִתְמְחֵי לֹא גַּבְרָא וְלֹא קַמֵעַ. וּמֻתָּר לָצֵאת בְּקָמֵעַ מֻמְחֶה לָא שְׁנָא הוּא (כד) שֶׁל כְּתָב אוֹ שֶׁל עִקָּרִים, בֵּין בְּחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה בֵּין בְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה. וְלֹא שֶׁנִּכְפֶה כְּבָר וְתּוֹלֵהוּ לִרְפוּאָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ לֹא אֲחָזוֹ הַחֹלִי אֶלָּא שֶׁהוּא מִמִּשְׁפַּחַת נִכְפִּין וְתּוֹלֵהוּ שֶׁלֹּא יֹאחֲזֶנּוּ, שָׁרֵי וְקוֹשְׁרוֹ וּמַתִּירוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִקְשְׁרֶנּוּ בְּשִׁיר אוֹ בְּטַבַּעַת וְיֵצֵא בּוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁאָז יֹאמְרוּ שֶׁיּוֹצֵא בּוֹ לְשֵׁם תַּכְשִׁיט וְזֶה אָסוּר, דְּלָאו תַּכְשִׁיט הוּא.
יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל וּבְשֵׁן שֶׁל שׁוּעָל וּבְמַסְמֵר הַצָּלוּב בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. וְכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם רְפוּאָה. אֲבָל אִם עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה וְאֵין נִכָּר בּוֹ מִשּׁוּם רְפוּאָה, אָסוּר מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. אֲבָל כָּל לַחַשׁ, מֻתָּר. וְלֹא אָסְרוּ אֶלָּא בְּאוֹתָם שֶׁבָּדְקוּ וְאֵינָם מוֹעִילִים. וְיֵשׁ מִי שֶׁחוֹשֵׁשׁ בְּכָל קָמֵעַ שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי.
באר היטב
(כב) ביחד. כגון שריפא באגרת א' לראובן ועוד אגרת לשמעון ועוד לשמעון ואח''כ ריפא באותו אגרת ללוי ונמצא באו ב' המחאות יחדו: (כג) רק בהמחאת הגברא. ונ''מ שאם הפסיד הרופא המחאתו כגון שכתב ג' אגרות ולא הועילו אז גם הקמיע אסורה משא''כ כשבאו שניהן ביחד או שבא המחאת קמיע תחלה אז אע''פ שהפסיד הרופא המחאתו המחאת קמיע במקומה עומדת: (כד) של כתב. ואם הוא מכתבי קודש אסור לצאת בה אא''כ מחופה כמ''ש ס''ז. מ''א: