אִם חָסֵר אַחַת מִשִּׁנֶּיהָ וּמְשִׂימָה אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ, אִם הוּא שֶׁל זָהָב, לֹא תֵּצֵא בּוֹ דְּכֵיוָן שֶׁמְּשֻׁנֶּה בַּמַּרְאֶה מִשְּׁאָר שִׁנַּיִם, דִּלְמָא מְבַזּוּ לָהּ וְשָׁקְלָא לֵיהּ וּמִמְּטְיָא. אֲבָל שֶׁל כֶּסֶף שֶׁדּוֹמֶה לִשְׁאָר שִׁנַּיִם, מֻתָּר, וְכָל שֶׁכֵּן שֵׁן דְּאָדָם.

לֹא תֵּצֵא בְּמִנְעָל הַקָּרוּעַ לְמַעְלָה, דְּמָחֲכוּ עָלָה וְאַתְיָא לְאַתּוּיֵי. וְלֹא בְּמִנְעָל חָדָשׁ, שֶׁמָּא לֹא יָבֹא לְמִדָּתָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן נִסְתָה לָלֶכֶת בּוֹ מֵאֶתְמוֹל שֶׁהוּא לְמִדָּתָהּ. אֲבָל (ז) אִישׁ מֻתָּר, שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד כָּל כָּךְ. הגה: וּבִשְׁאָר מַלְבּוּשִׁים אֵין לָחוּשׁ, אֲפִלּוּ בְּאִשָּׁה (כָּל בּוֹ).

יוֹצֵאת בְּחוּטֵי שֵׂעָר בֵּין שֶׁהֵם עֲשׂוּיִים מִשְּׂעָרָהּ אוֹ מִשְּׂעַר חֲבֶרְתָּהּ וַאֲפִלּוּ מִשְּׂעַר בְּהֵמָה, (ח) וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תֵּצֵא זְקֵנָה בְּשֶׁל יַלְדָּה וְלֹא יַלְדָּה בְּשֶׁל זְקֵנָה.