מִמְּצֹא חֶפְצְךָ (יְשַׁעְיָה נח, יג): חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים; אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה שׁוּם מְלָאכָה, כְּגוֹן: (א) שֶׁמְּעַיֵּן נְכָסָיו לִרְאוֹת מַה צָּרִיךְ לְמָחָר, אוֹ לֵילֵךְ לְפֶתַח הַמְּדִינָה כְּדֵי שֶׁיְּמַהֵר לָצֵאת בַּלַּיְלָה לַמֶּרְחָץ; וְכֵן אֵין מַחְשִׁיכִים עַל הַתְּחוּם לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים. אֲבָל מַחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם לְהָבִיא בְּהֶמְתּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם אֵין הַבְּהֵמָה יְכוֹלָה לֵילֵךְ בָּרַגְלַיִם, כְּגוֹן שֶׁהוּא טָלֶה קָטָן, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַחְשִׁיךְ דְּאֵינוֹ רַשַּׁאי (ב) לְהָבִיא דְּאָסוּר לְטַלְטֵל בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁהֵם מֻקְצִים. הגה: וְהוּא הַדִּין דְּאָסוּר (ג) לְטַיֵּל לִמְצֹא סוּס אוֹ סְפִינָה אוֹ קָרוֹן לָצֵאת (מָרְדְּכַי סוֹף פֶּרֶק מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ).

הָיְתָה בְּהֶמְתּוֹ עוֹמֶדֶת חוּץ לַתְּחוּם, יָכוֹל לִקְרוֹת לָהּ כְּדֵי שֶׁתָּבֹא.

מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לַעֲשׂוֹת צָרְכֵי כַּלָּה; אוֹ צָרְכֵי מֵת לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין; וְיָכוֹל לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ שֶׁיַּחְשִׁיךְ כְּדֵי שֶׁיָּבִיא לוֹ, וְיָכוֹל לוֹמַר לוֹ: לֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי לְמָחָר וְאִם לֹא מָצָאתָ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי לֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, לֹא מָצָאתָ בְּמָנָה קַח בְּמָאתַיִם; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַזְכִּיר לוֹ סְכוּם מִקָּח, כְּלוֹמַר: שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ סָךְ יָדוּעַ שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עָלָיו; וְכֵן אִם לָקַח מִמֶּנּוּ בִּשְׁמוֹנָה, לֹא יֹאמַר תֵּן לִי עוֹד בִּשְׁנַיִם וְאֶהְיֶה חַיָּב לְךָ עֲשָׂרָה. הגה: וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יִזְכֹּר לוֹ סְכוּם מִקָּח, מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן דְּהָא צָרְכֵי מִצְוָה הוּא (הגמ''ר פ''ה). וְיֵשׁ אוֹסְרִים בְּכָל עִנְיָן, וְכֵן עִקָּר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַ''ן וְהַמַּגִּיד וּמָרְדְּכַי פ' כִּירָה וְהג''מ פ''א ופכ''ו).