לְהַחֲלִיף מַשְׁכּוֹן לְעַכּוּ''ם בְּשַׁבָּת, מֻתָּר אִם הוּא מַלְבּוּשׁ; וְיוֹצִיאֶנּוּ הָעַכּוּ''ם דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁוֹ וְע''ל סי' שכ''ה.

(יב) מֻתָּר לִקְנוֹת בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִן הָעַכּוּ''ם, בְּשַׁבָּת, וְחוֹתֵם וּמַעֲלֶה בְּעֶרְכָּאוֹת. הגה: שֶׁלָּהֶם, בִּכְתָב שֶׁלָּהֶם; דְּאֵינוֹ אָסוּר רַק מִדְּרַבָּנָן, וּמִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא גָּזְרוּ (אוֹר זָרוּעַ).

מֻתָּר (יג) לְהַכְרִיז בְּשַׁבָּת עַל אֲבֵדָה אֲפִלּוּ הִיא דָּבָר שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ. הגה: וּמֻתָּר לְהַתִּיר (יד) חֶרְמֵי צִבּוּר בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ שַׁבָּת, הוֹאִיל וְהוּא יוֹם (טו) כְּנוּפְיָא לְרַבִּים הָוֵי כְּעִסְקֵי רַבִּים דְּשָׁרֵי לְדַבֵּר בָּם (אָגוּר); אֲבָל (טז) אֵין מַחֲרִימִין בְּשַׁבָּת כִּי אִם מִדָּבָר שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ שַׁבָּת (אֲגֻדָּה פכ''ג).