כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ (ח) לְהֶתֵּר, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ אֲפִלּוּ אֵינוֹ אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַכְּלִי שֶׁלֹא יִשָּׁבֵר אוֹ יִגָּנֵב; אֲבָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ כְּלָל, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. כִּתְבֵי (ט) הַקֹּדֶשׁ וָאֳכָלִין, מֻתָּר לְטַלְטְלָם אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ (י) כְּלָל. הגה: (יא) וּתְפִלִּין אֵין לְטַלְטְלָם כִּי אִם לְצֹרֶךְ (תרה''ד וְעַיֵּן בְּבֵית יוֹסֵף). וְשׁוֹפָר אָסוּר לְטַלְטְלוֹ כִּי אִם לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ אוֹ מְקוֹמוֹ (הג''א סוֹף פֶּרֶק בַּמֶּה מַּדְלִיקִין).
יֵשׁ מַתִּירִים לְטַלְטֵל כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִסוּר אֲפִלּוּ מֵחַמָּה לְצֵל עַל יְדֵי (יב) כִּכָּר אוֹ תִּינוֹק.
באר היטב
(יב) ככר. וה''ה אם נתן בה דבר אחר המותר לטלטל מ''א. והט''ז כ' דאין להקל בזה ע''ש ועי' סי' שי''א ס''ה:
כָּל הַכֵּלִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ, אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, מֻתָּר לְטַלְטֵל שִׁבְרֵיהֶם, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִם (יג) לְשׁוּם מְלָאכָה, כְּגוֹן שִׁבְרֵי עֲרֵיבָה לְכַסוֹת בָּהּ הֶחָבִית וְשִׁבְרֵי זְכוּכִית לְכַסוֹת בָּהּ פִּי הַפַּךְ; אֲבָל אִם אֵינָם רְאוּיִם לְשׁוּם מְלָאכָה, לֹא. הגה: וְאִם נִשְׁבְּרוּ בְּמָקוֹם שֶׁיְּכוֹלִים לְהַזִּיק, כְּגוֹן כְּלֵי (יד) זְכוּכִית שֶׁנִּשְׁבְּרוּ עַל הַשֻּׁלְחָן אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁהוֹלְכִין, מֻתָּר לְטַלְטֵל הַשְּׁבָרִים כְּדֵי לְפַנּוֹתָן שֶׁלֹּא יֻזְּקוּ בָּהֶם (כָּל בּוֹ וְהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם אָרְחוֹת חַיִּים).
באר היטב
(יג) לשום מלאכה. ולמ''ד נולד אסור בעינן שיהא ראוי למלאכתו ראשונה. וה''ה אם עכו''ם עושה כלי בשבת אסור לטלטלו לדעה זו עיין סי' תצ''ה: (יד) זכוכית. ושל חרס אסור לפנותו אפי' דורס עליהם ומשברן דבר שאין מתכוין הוא. מ''א:
באר היטב
(ח) להיתר. וה''ה כשמלאכתו לאיסור ולהיתר: (ט) וכתבי הקודש. ונייר חלק הוי מוקצה מחמת חסרון כיס כיון דעומד לכתיבה. ש''ג: (י) כלל. וכוסות וקערות וצלוחית וסכין קטן שע''ג השלחן מותרין גם כן אפי' שלא לצורך כלל. שכנה''ג: (יא) ותפילין. עיין ט''ז ומ''א דאין לטלטלם כ''א לצורך גופו ומקומו וע''ל סי' כ''ט מש''ש: