כִּסֵא הֶעָשׂוּי פְּרָקִים, וּכְשֶׁרוֹצִים לִישֵׁב עָלָיו פּוֹתְחִין אוֹתָהּ וְהָעוֹר נִפְתָּח, וּכְשֶׁמְּסִירִים אוֹתוֹ סוֹגְרִים אוֹתוֹ וְהָעוֹר נִכְפָּל, מֻתָּר (ז) לְפָתְחוֹ לְכַתְּחִלָּה.
כְּשֶׁמְּסַדְּרִים חָבִיּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, אַחַת עַל גַּבֵּי שְׁתַּיִם, אוֹחֵז בְּיָדוֹ הַעֶלְיוֹנִים וִיסַדֵּר הַתַּחְתּוֹנוֹת תַּחְתֶּיהָ; אֲבָל לֹא יְסַדֵּר (ח) הַתַּחְתּוֹנוֹת תְּחִלָּה וְיַנִּיחַ הַעֶלְיוֹנָה עֲלֵיהֶן.
באר היטב
(ח) התחתונות. דעביד אוהל וכתב הט''ז דנ''ל דה''נ צריך לאויר שביניהם ע''ש:
מֻתָּר לְהַנִּיחַ סֵפֶר אֶחָד מִכָּאן וְאֶחָד מִכָּאן וְאֶחָד עַל גַּבֵּיהֶן. הגה: הוֹאִיל וְאֵינוֹ צָרִיךְ (ט) לָאֲוִיר שֶׁתַּחְתֵּיהֶן (טוּר וְרַ''ן ר''פ תּוֹלִין והמגי' פכ''ב).
באר היטב
(ט) לאויר. מזה הטעם נמי שרי לפרוס מפה על השלחן וקצוות המפה תלויות למטה מן השלחן מכל צד דאין בזה משום אוהל כיון דאין צריך לאויר שתחת השלחן ועוד כיון שמה שהונח על השלחן אין בו אהל מותר גם היוצא ממנו וכמ''ש בסמוך לענין סדין היוצא חוץ למטה ושמעתי מי שמחמיר בזה הוא מפריז על מדותיו. ט''ז ועיין סי' רס''ב:
באר היטב
(ז) לפתחו. דלא עביד מידי אלא ליתובי בעלמא רש''י. ומה''ט שרי להעמיד החופה ולסלקה. וה''ה הדף שקבוע בכותל שבבה''כ שמניחים עליו ספרים מ''א וכ''כ בטל אורות: