אֵין מוֹלְלִין מְלִילוֹת, אֶלָּא מוֹלֵל בְּשִׁנּוּי מְעַט בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו. הגה: וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּפָרֵק הָאֹכֶל מִתּוֹךְ הַשִּׁבֳּלִים, הוֹאִיל וְאֵינוֹ מְפָרֵק רַק כִּלְאַחַר יָד כְּדֵי לֶאֱכֹל, שָׁרֵי. וְיֵשׁ (ח) מַחְמִירִין (מָרְדְּכַי וְרַ''ן פ''ק דְּיוֹם טוֹב), וְלָכֵן אָסוּר לִפְרֹק הָאֱגוֹזִים לוּזִים אוֹ אֱגוֹזִים גְּדוֹלִים מִתּוֹךְ קְלִפָּתָן הַיְרוּקָה (מַהֲרִי''ל), וְטוֹב לְהַחְמִיר מֵאַחַר דְּיָכוֹל לְאָכְלָן כָּךְ בְּלֹא פֵּרוּק.
הָיוּ לוֹ מְלִילוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יְנַפֶּה בְּקָנוֹן (פֵּרַשׁ רַשִׁ''י כְּלִי שֶׁרֹאשׁוֹ אֶחָד רָחָב וְהַשֵּׁנִי עָשׂוּי כְּמִין מַרְזֵב, וְנוֹתְנִין הַקִטְנִיּוֹת בְּרֹאשׁוֹ הָרָחָב וּמְנַעְנֵעַ הָאֹכֶל וּמִתְגַּלְגֵּל דֶּרֶךְ הַמַּרְזֵב, וְהַפְּסֹלֶת נִשְׁאָר בַּכְּלִי) וְתַמְחוּי, (פי' קְעָרָה גְּדוֹלָה) וְלֹא בִּשְׁתֵּי יָדָיו, אֶלָּא מְנַפֶּה בְּיָדוֹ אַחַת בְּכָל כֹּחוֹ.
באר היטב
(ח) מחמירין. דס''ל דוקא לרכך שרי אבל לפרק הדגן מתוך השבלים הוי תולדה דדש ואסור אבל כשנתפרק הדגן מן השבלים מע''ש מותר לקלפו לכ''ע עיין סוף סי' שכ''א ושרביטין של קטניות משמע דאסור לפרכן ולהוציא הקטניות וצ''ע דכל העולם נוהגין היתר. וצ''ל כיון שעודן לחים ואף השרביט אוכלין אותו לא הוי מפרק רק כמפריש אוכל מאוכל. מ''א. ובמהרי''ל תמה איך רשאין לאכול קטניות מן השרביטין שלהן שקורין שוטי''ן וכן כתב הט''ז לאיסור וסיים ואפילו אם כבר נתקן מע''ש אין ליקח הקטניות מן הקליפות אלא מה שרוצה לאכול מיד ועיין סי' של''ו ס''ח: