אָסוּר לִפְרֹס סוּדָר עַל פִּי הֶחָבִית וְלִתֵּן עַל גַּבָּיו הַכְּלִי שֶׁדּוֹלִים בּוֹ, שֶׁמָּא יָבֹא לִידֵי סְחִיטָה; אֲבָל בֶּגֶד הֶעָשׂוּי לִפְרֹס עָלָיו, מֻתָּר שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ עָלָיו לְסָחֲטוֹ.

אָסוּר לְהַדֵּק מוּכִין בְּפִי פַּךְ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַשְׁקִין, מִשּׁוּם (יח) סְחִיטָה.

סְפוֹג, אֵין מְקַנְּחִין בּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ בֵּית אֲחִיזָה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא (יט) יִסְחֹט.