ההלכה היומית
יום שבת קודש בראשית כ"ז תשרי תשפ"ג
סימן שכ"א
סעיף י'

אָסוּר לִגְרֹר הַגְּבִינָה בְּשַׁבָּת (יב) בְּמוֹרַג חָרוּץ בַּעַל פִּיפִיוֹת שֶׁקּוֹרִין ראליי''ו.

באר היטב

(יב) במורג. בל''א קורין רי''ב אייזי''ן דכיון שהכלי מיוחד לכך הוי כשחיקת תבלין במכתשת דאסור ריב''ש. וא''כ אפי' לאכול מיד אסור. ונ''ל דה''ה בכלי קטן מאוד העשוי כזה אסור דעכ''פ כלי הוא אבל מותר לחתכו בסכין דק דק כמ''ש ס''ט. ונ''ל דאפי' הוא קשה מאוד שרי כיון דאי בעי לועסו בקושי וה''ה דמותר לחתכו בקרדום או במגירה כדאיתא במשנה פי''ז. ודבר שאינו חפץ לאוכלו אסור ללועסו בשיניו משום טחינה כ''מ ברש''י דף קל''ג ועיין סי' של''א ס''ז. מ''א:

סימן שכ"א
סעיף י"א

מֻתָּר לְהַשְׁקוֹת אֶת (יג) הַתָּלוּשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְמֹשׁ.

באר היטב

(יג) התלוש. כיון דירקות הללו ראוין לאכילה ביומן מותר להשקותן. מ''א ע''ש:

סימן שכ"א
סעיף י"ב

הַמְחַתֵּךְ הַיָּרָק דַּק דַּק, חַיָּב מִשּׁוּם טוֹחֵן. הגה: וְהוּא הַדִּין דְּאָסוּר לַחְתֹּךְ גְּרוֹגָרוֹת וְחָרוּבִים לִפְנֵי זְקֵנִים (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תּוֹסֶפְתָּא). וְדַוְקָא (יד) פֵּרוֹת וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, אָסוּר. אֲבָל מֻתָּר לְפָרֵר לֶחֶם לִפְנֵי הַתַּרְנְגוֹלִים, דְּהוֹאִיל וּכְבָר נִטְחַן אֵין לָחוּשׁ, דְּאֵין טוֹחֵן אַחַר טוֹחֵן (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק כ''א וּמָרְדְּכַי וְרַ''ן פֶּרֶק כְּלָל גָּדוֹל וּסְמַ''ג). וְכָל זֶה לֹא מַיְרֵי אֶלָּא לְחוֹתֵךְ וּמַנִּיחַ, אֲבָל אִם (טו) לְאָכְלוֹ מִיָּד, הַכֹּל שָׁרֵי מִדֵּי דְּהָוֵי אַבּוֹרֵר לֶאֱכֹל מִיָּד, דְּשָׁרֵי (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ''א וְהָרַ''ן פֶּרֶק כְּלָל גָּדוֹל), כְּדִלְעֵיל סי' שי''ט.

באר היטב

(יד) פירות. שהם גדולי קרקע ושייך במינו טחינה: (טו) לאכלו. או שהתרנגולים יאכלו מיד שרי לחתוך שלא אסרו על האדם לאכול מאכלו בחתיכות גדולות או קטנות א''כ הוי דרך אכילתו בכך ר''ן ב''י. ומזה היתר לעשות מזריע''ה דהיינו שחותכין הצנון דק דק. ועכ''פ אסור לעשות עד אחר יציאת בה''כ דבעי סמוך לסעודה ממש כמ''ש סי' שי''ט אחרונים:

יום שבת קודש בראשית כ"ז תשרי תשפ"ג

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן