אָסוּר לִרְדּוֹת חַלּוֹת דְּבַשׁ מֵהַכַּוֶּרֶת (פי' הַקֵן שֶׁהַדְּבוֹרִים עוֹשִׂים בּוֹ הַדְּבַשׁ) מִפְּנֵי שֶׁדּוֹמֶה לְתוֹלֵשׁ. הגה: וְדַוְקָא אִם דְּבוּקִים בַּכַּוֶּרֶת (הַמַּגִּיד פֶּרֶק כ''א), אֲבָל אִם (טז) נִתְלְשׁוּ מִבְּעוֹד יוֹם, אוֹ שֶׁנִּתְרַסְּקוּ מִבְּעוֹד יוֹם וְהַדְּבַשׁ צָף בַּכַּוֶּרֶת, מֻתָּר לִרְדּוֹתוֹ בְּשַׁבָּת (בֵּית יוֹסֵף).

אֵין מְגַבְּלִין (פי' נְתִינַת מַיִם בְּקֶמַח נִקְרָא גִּבּוּל) קֶמַח קָלִי, הַרְבֵּה, שֶׁמָּא יָבֹא לָלוּשׁ קֶמַח (יז) שֶׁאֵינוֹ קָלִי. וּמֻתָּר לְגַבֵּל אֶת הַקָּלִי מְעַט מְעַט. אֲבָל תְּבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ שֶׁקָּלוּ אוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ טָחֲנוּ אוֹתָהּ טְחִינָה גַּסָה, שֶׁהֲרֵי הוּא כְּחוֹל וְהִיא הַנִּקְרֵאת שְׁתִיתָא, מֻתָּר לְגַבֵּל מִמֶּנָּה בְּחֹמֶץ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הַרְבֵּה בְּבַת אַחַת; וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רַךְ, אֲבָל קָשֶׁה, אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה (יח) כְּלָשׁ. וַאֲפִלּוּ בְּרַךְ צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת. כֵּיצַד, נוֹתֵן אֶת הַשְּׁתִיתָא וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן אֶת הַחֹמֶץ.

חַרְדָּל שֶׁלָּשׁוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לְמָחָר יָכוֹל לְעָרְבוֹ הֵן בַּיָּד הֵן בִּכְלִי וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ דְּבַשׁ וְלֹא יִטְרֹף לְעָרְבוֹ בְּכָךְ, אֶלָּא מְעָרְבוֹ מְעַט מְעַט.