הַמְחַלֵּק לִבְנֵי בֵּיתוֹ מָנוֹת בְּשַׁבָּת, יָכוֹל לְהָטִיל גּוֹרָל לוֹמַר: לְמִי שֶׁיֵּצֵא גּוֹרָל פְּלוֹנִי יִהְיֶה חֵלֶק פְּלוֹנִי שֶׁלּוֹ; וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ הַחֲלָקִים שָׁוִים, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא כְּדֵי לְהַשְׁווֹתָם שֶׁלֹּא לְהָטִיל קִנְאָה בֵּינֵיהֶם, אֲבָל עִם אֲחֵרִים אָסוּר כֵּיוָן שֶׁמַּקְפִּידִין זֶה עַל זֶה יָבוֹאוּ לִידֵי מִדָּה וּמִשְׁקָל; אֲבָל לִתֵּן מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה וּלְהָטִיל גּוֹרָל עֲלֵיהֶם, אֲפִלּוּ בִּבְנֵי בֵּיתוֹ וּבַחֹל, אָסוּר מִשּׁוּם קֻבְיָא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּעִם בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ מֻתָּר לְהָטִיל גּוֹרָל אֲפִלּוּ עַל מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד (מָנָה) קְטַנָּה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מַקְפִּידִים. הגה: וְאָסוּר לְהָטִיל (ו) גּוֹרָל בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי עַכּוּ''ם (מהרי''ל).

מֻתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ: מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה, אֲפִלּוּ הוּא מְיֻחָד (א) לְמִדָּה; וְהָנֵי מִילֵי כְּשֶׁנּוֹטֵל הַלּוֹקֵחַ מִדָּה שֶׁל מוֹכֵר וּמוֹלִיכָהּ לְבֵיתוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר אִם מֵבִיא הַלּוֹקֵחַ מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה, אֲבָל לִמְדֹּד בִּכְלִי הַמְיֻחָד לְמִדָּה וְלִשְׁפֹּךְ לְתוֹךְ כֵּלָיו שֶׁל לוֹקֵחַ, אָסוּר. הגה: וְיֵשׁ מְקִלִּין לוֹמַר דְּכָל שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן לְמִדָּה לְגַמְרֵי, (ב) שֶׁמְּמַעֵט אוֹ מוֹסִיף מְעַט, שָׁרֵי (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק אֵין צָדִין). וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט לִמְדֹּד בִּכְלִי הַמְיֻחָד לְמִדָּה וְלִשְׁפֹּךְ לְכֵלָיו שֶׁל לוֹקֵחַ. וְעוֹד יִתְבָּאֵר לְךְ בְּסָמוּךְ טַעַם הַמְקִלִּין. דִּין הַלְוָאַת שַׁבָּת דִּינוֹ כְּמוֹ בְּיוֹם טוֹב, וְע''ל סי' תקכ''ה וּלְעֵיל סי' ש''ז סָעִיף י''א.

מֻתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ: מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה וּלְמָחָר נִמְדֹּד אוֹתוֹ, אֲבָל לֹא יֹאמַר: תֵּן לִי מִדָּה פְּלוֹנִי (טוּר).