(ו) מְדִיחִים כֵּלִים לְצֹרֶךְ הַיּוֹם, כְּגוֹן (ז) שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ עֲדַיִן סְעֻדָּה לֶאֱכֹל; אֲבָל לְאַחַר סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית אֵין מְדִיחִין; וּכְלֵי שְׁתִיָּה, מְדִיחִין כָּל הַיּוֹם שֶׁכָּל הַיּוֹם רָאוּי לִשְׁתִיָּה.
מֻתָּר לְהַטְבִּיל כְּלִי חָדָשׁ הַטָּעוּן טְבִילָה, וְיֵשׁ (ח) אוֹסְרִים. וִירֵא שָׁמַיִם יֵצֵא אֶת כֻּלָּם, וְיִתֵּן הַכְּלִי לְעַכּוּ''ם (ט) בְּמַתָּנָה וְיַחֲזֹר וְיִשְׁאֲלֶנּוּ מִמֶּנּוּ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ (י) טְבִילָה. הגה: וְאִם הוּא כְּלִי שֶׁרָאוּי לְמַלְּאוֹת בּוֹ מַיִם, (יא) יְמַלְּאֶנּוּ מַיִם מִן הַמִּקְוֶה וְעָלְתָה לוֹ טְבִילָה (הַמַּגִּיד פֶּרֶק ד' מֵהִלְכוֹת יוֹם טוֹב וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק כ''ג מֵהִלְכוֹת שַׁבָּת).
באר היטב
(ח) אוסרים. ואם עבר וטבל יש להקל בדיעבד עיין מ''א: (ט) במתנה. כיון שצורך שבת הוא ועיין סימן רס''א סעיף א': (י) טבילה. אבל ביום א' יטביל בלא ברכה. ט''ז: (יא) ימלאנה. ונראה לי דלא יברך דאז אינו מוכיח שעושה לשם טבילה. מ''א בשם התשב''ץ:
כּוֹס שֶׁשָּׁתָה בּוֹ עַכּוּ''ם, מֻתָּר (יב) לַהֲדִיחוֹ לְדִבְרֵי הַכֹּל.
באר היטב
(יב) להדיחו. דהא גוף הכלי היתר הוא והיין אוסרו וכשמסירו אינו מתקנו אלא כמסיר ממנו גרף של רעי. ומשמע בשבת דף מ''ז בתוספת דאפילו יש בכוס פרורי פת ששרה בו העכו''ם מותר לטלטלו ולא הוי בסיס לדבר איסור דבטילי לגבי כוס עיין סימן ש''ח סעיף כ''ז. אסור לבטל איסור בשבת או ביום טוב דאין לך תיקון גדול מזה כמ''ש בי''ד סימן צ''ט סעיף ו' והיכא דמקלי קלי אסורא שרי כמ''ש סימן תק''ז סעיף ב'. אבל מותר לשער ששים אפילו נתערב בערב שבת ולא נודע לו עד בשבת ת''ה סימן נ''ד. ונראה לי דיבש ביבש שנתערב מותר להשליך א' בשבת דאינו אלא חומרא בעלמא לא הוי כמתקן עיין בי''ד סימן ק''ט. מ''א:
באר היטב
(ו) מדיחים. יו''ד כוסות שאם יצטרך באחד שותה וה''ה שמציעין י' מטות. רוקח: (ז) שנשאר. משמע דאם יודע שלא יצטרך עוד אסור להדיח. מ''א וכ''כ מהרי''ל: