עֵצִים שֶׁקְּצָצָן מִן הָאִילָן, וְיֵשׁ מַאֲכִילִים אוֹתָם לִבְהֵמָה בְּעוֹדָם לַחִים, מַתִּירִין וּמְפַסְפְּסִין לְשׁוֹן שִׁפְשׁוּף בָּהֶם לְהַאֲכִילָם, שֶׁאֵינָם רְאוּיִים בְּלֹא שִׁפְשׁוּף.
(ד) מְחַתְּכִין דְּלוּעִין לִפְנֵי בְּהֵמָה, וְהוּא שֶׁנִּתְלְשׁוּ מֵאֶתְמוֹל.
מְחַתְּכִין נְבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים אֲפִלּוּ נִתְנַבְּלָה הַיּוֹם, בֵּין שֶׁהָיְתָה מְסֻכֶּנֶת בֵּין שֶׁהָיְתָה בְּרִיאָה, וְהָנֵי מִלֵּי בִּנְבֵלָה הַקָּשָׁה (ה) שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְאָכְלָהּ בְּלֹא חֲתִיכָה, אֲבָל אִם הָיְתָה רְאוּיָה לָהֶם בְּלֹא חֲתִיכָה, לֹא, דְּמִטְרַח בְּמַה שֶּׁהוּא רָאוּי לָא טַרְחִינָן וְעַיֵּן לְעֵיל סי' שכ''א אִם מֻתָּר לְחָתְכוֹ דַּק דַּק (ו) לִפְנֵי עוֹפוֹת.
באר היטב
(ה) שאי אפשר. ואפילו נאכלין ע''י הדחק בלא חתיכה שרי. ב''י מ''א ע''ש: (ו) לפני עופות. הט''ז הניח דברי רמ''א בצ''ע ע''ש ועיין מ''א:
באר היטב
(ד) מחתכין. ודוקא בדלועים קשים כמ''ש סעיף ז':