לֹא יִמְדֹּד אָדָם שְׂעוֹרִים לָתֵת לִפְנֵי בְּהֶמְתּוֹ, אֶלָּא מְשַׁעֵר בְּאֹמֶד דַּעְתּוֹ.

אֵין גּוֹבְלִין (א) מוּרְסָן לִבְהֵמָה אוֹ לְתַרְנְגוֹלִים; אֲבָל נוֹתְנִים בּוֹ (ב) מַיִם וּמַעֲבִיר בּוֹ תַּרְוָד אוֹ מַקֵּל שְׁתִי וָעֵרֶב, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מְמָרֵס בְּיָדוֹ וְלֹא מְסַבֵּב הַתַּרְוָד אוֹ הַמַּקֵּל, מֻתָּר. וּמְנַעֲרוֹ מִכְּלִי אֶל כְּלִי כְּדֵי שֶׁיִּתְעָרֵב; וּמֻתָּר לְעָרֵב הַמּוּרְסָן בְּדֶרֶךְ זֶה בִּכְלִי אֶחָד, וּמְחַלֵּק אוֹתוֹ בְּכֵלִים הַרְבֵּה וְנוֹתֵן לִפְנֵי כָּל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה; וּמְעָרֵב בִּכְלִי אֶחָד אֲפִלּוּ (ג) כּוֹר וַאֲפִלּוּ כּוֹרִים. וְיֵשׁ אוֹסְרִים לִתֵּן מַיִם עַל גַּבֵּי מוּרְסָן בְּשַׁבָּת, וְלֹא אָמְרוּ שֶׁמּוֹלִיךְ בּוֹ שְׁתִי וָעֵרֶב אֶלָּא כְּשֶׁהָיוּ הַמַּיִם נְתוּנִים עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם וְעַיֵּן לְעֵיל סי' שכ''א (סי''ו) גַּבֵּי שׁוּם וְחַרְדָּל כֵּיצַד נוֹהֲגִין.

קַשִּׁין שֶׁל שִׁבֳּלִים שֶׁקּוֹשְׁרִים בִּשְׁנַיִם אוֹ בְּג' מְקוֹמוֹת, מֻתָּר לְהַתִּירָן כְּדֵי שֶׁתֹּאכַל מֵהֶן הַבְּהֵמָה. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא שָׁרֵי לְהַתִּיר רַק בַּקֶּשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קַיָּמָא (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי). אֲבָל אָסוּר לְשַׁפְשֵׁף בָּהֶם בְּיָדַיִם כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים בָּאֳכָלֵי בְּהֵמָה כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נוֹחִים לְאָכְלָם, דִּשְׁווּיֵי אֹכֶל בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ אֹכֶל, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ אֹכֶל, אֲבָל מִטְרַח בְּאָכְלָא בְּדָבָר שֶׁהוּא רָאוּי לַאֲכִילָה, לֹא טַרְחִינָן בֵּיהּ לְהַכְשִׁירוֹ וּלְתַקְּנוֹ יוֹתֵר.